ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
נזיקין ד: · אות ד
וְעַל כֵּן חָמֵץ בְּפֶסַח בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אִיתָא שֶׁחָמֵץ הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וּמַצָּה הִיא מֹחִין דְּגַדְלוּת שֶׁעַל יָדָם מַשִּיגִין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ, כִּי הַשְּׁמִירָה מִמֹּחִין וְשִֹכְלִיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת חָמֵץ וְלִזְכּוֹת לְמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַצָּה, הַכֹּל תָּלוּי בְּמַשֶּׁהוּ בִּבְחִינַת חוּט הַשַּעֲרָה שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּכְלִיִּים הַנַּ"ל שְֹעָרוֹת וְכַנַּ"ל: