ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
מתנה ומתנת שכיב מרע ד: · אות ד
וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַרְחִיק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר מִלְּקַבֵּל מַתָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְשֹוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה. כִּי עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה בְּחִנָּם כִּי אִם בְּכֶסֶף מָלֵא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיַן קְנִיַּת הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים שֶׁצְּרִיכִין לִקְנוֹתָם בַּאֲגַר שְׁלִים, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִקְרֵאת חִנָּם כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל הַחֵפֶץ בְּחִנָּם בְּמַתָּנָה קָשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ שָׁם וַאֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְאַחֵז בּוֹ הַקְּלִפּוֹת הַמְסַבְּבִין שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וִיכוֹלִין לְהַפְסִיד חִיּוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא וְעַל כֵּן שֹוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה: