ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
מתנה ה: · אות מד
וְעַל כֵּן רָצָה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת עֵשָֹו כְּפִי תֹּקֶף דִּינוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ, אֲבָל רִבְקָה הַצַּדֶּקֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל, הִמְתִּיקָה הַדִּין וְלִמְּדָה אֶת יַעֲקֹב שֶׁיֵּלֵךְ בְּמִרְמָה וּגְנֵבָה לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק דַּיְקָא, כִּי יָדְעָה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בִּתְפִלָּתָהּ וּבִתְפִלַּת יַעֲקֹב שֶׁיָּכוֹל לִכְלֹל הַצְּדָקָה בַּמִּשְׁפָּט שֶׁיְּקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק דַּיְקָא. אֲבָל מִגֹּדֶל הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל עֵשָֹו, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַקְרָב שֶׁאוֹרֵב עַל יִשְֹרָאֵל תָּמִיד, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁרוֹצִים לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְצִיאָה טוֹבָה שֶׁאֲזַי אוֹרֵב וּמְקַטְרֵג בְּיוֹתֵר וְכַנַּ"ל, עַל כֵּן הָיָה הַהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ בְּמִרְמָה וְסִבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת עֵשָֹו לָצוּד צַיִד וְכוּ' וּבְתוֹךְ כָּךְ קִבֵּל דַּיְקָא יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל מִזֶּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶה שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב, מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי, 'מִהַרְתָּ' דַּיְקָא, כִּי יִצְחָק רָאָה וְהֵבִין אָז מֵרָחוֹק שֶׁזֶּה יַעֲקֹב, כַּמּוּבָן בַּפָּרָשָׁה שֶׁאָמַר, גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ וְכוּ', עַל כֵּן אָמַר לוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא מְצִיאָה טוֹבָה כָּזֹאת לְהַאֲכִילֵנִי וּלְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי זֶה, הַיְנוּ כִּי אָמַר כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַגִּיעוּ כָּל הַבְּרָכוֹת אֵלֶיךָ יַעֲקֹב, אַךְ הָיִיתִי סָבוּר שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לִתֵּן הַבְּרָכוֹת לְעֵשָֹו, כִּי הוּא צָרִיךְ לִמְשֹׁל תְּחִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ, יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וְכַמּוּבָא, עַל כֵּן רָצִיתִי לְבָרְכוֹ תְּחִלָּה וְעַל כֵּן מַה זֶּה מִהַרְתָּ. 'מִהַרְתָּ' דַּיְקָא, 'לִמְצֹא בְּנִי', כִּי לְדַעְתִּי עֲדַיִן אֵין הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְצִיאוֹת טוֹבוֹת שֶׁלְּךָ. וְהֵשִׁיב:
כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹקֶיךָ לְפָנַי. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, חַד אָמַר, אִם לְקָרְבָּנְךָ הִמְצִיא לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּשָּא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל וְכוּ', לְמַאֲכָלְךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְחַד אָמַר:
אִם לְזִוּוּגְךָ הִמְצִיא לְךָ, דִּכְתִיב, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם. וּכְתִיב, וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים, לְמַאֲכָלְךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהוּא פֶּלֶא לִכְאוֹרָה, כִּי לְפוּם רִהֲטָא הוּא קַל וָחֹמֶר פְּרִיכָא, כִּי בְּוַדַּאי לְהַצִּיל יִצְחָק מִדִּין שְׁחִיטַת הָעֲקֵדָה וְכֵן לְהַזְמִין לוֹ זִוּוּגוֹ הוּא הַצָּלָה יְתֵרָה מִלְּהַזְמִין לוֹ מַאֲכָלוֹ לְפִי שָׁעָה, אַךְ עַל פִּי הַנַּ"ל יוּבַן הַמִּדְרָשׁ הֵיטֵב וְיָבוֹא כְּמִין חֹמֶר וְיֶעֱרַב לְנַפְשְׁךָ מְאֹד בְּעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי דַּיְקָא זְכוּת הָעֲקֵדָה וּמְצִיאַת זִוּוּגוֹ הִזְכִּיר אָז כְּשֶׁרָצָה לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת, כִּי אָמַר, הֲלֹא בִּשְׁבִיל קָרְבַּן הָעֲקֵדָה שֶׁהוּא לְהַמְתִּיק גְּבוּרוֹתֶיךָ הִקְרָה ה' אֶת הָאַיִל וְכֵן לְהַמְצִיא זִוּוּגְךָ רִבְקָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁמְּמַתֶּקֶת בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּגְבוּרָה שֶׁל יִצְחָק עָזַר ה' יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ נִפְלָא אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא זִוּוּגְךָ מֵעֹצֶם גְּבוּרוֹתֶיךָ וְכַנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן חָמַל ה' וְהִמְצִיא אוֹתָהּ לְךָ. וְהַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִילִי בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּצְאוּ יִשְֹרָאֵל מִמֶּנִּי. וְעַכְשָׁו לְמַאֲכָלְךָ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲכִילְךָ כְּדֵי לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ יִשְֹרָאֵל לְהִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם וּלְהִתְפַּרְנֵס בְּכָל תֹּקֶף וַאֲרִיכַת מְרִירַת גָּלוּתָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּזְמִין ה' יִתְבָּרַךְ לְפָנַי. נִמְצָא שֶׁמְּקֻשָּׁר יָפֶה מְאֹד הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַמְתָּקַת הָעֲקֵדָה וְעַל יְדֵי זִוּוּגוֹ רִבְקָה בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה קִבֵּל הַבְּרָכוֹת וְכַנַּ"ל (וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָא"ב אוֹת ז) שֶׁאֲכִילַת הַצַּדִּיקִים גָּדוֹל מִקָּרְבָּנוֹת וּמִזִּוּוּגָן וְכוּ'. וְהָבֵן הֵיטֵב: