ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
מתנה ב: · אות א
עַל פִּי הַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלַי וְכוּ' (סִימָן סו), עַיֵּן שָׁם הַמַּאֲמָר הֵיטֵב:
וְהַכְּלָל בְּקִצּוּר, כִּי יֵשׁ רוּחַ לְעֵלָּא רוּחַ לְתַתָּא, וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת נִתְאַחֲדִים וְנִתְחַבְּרִים יַחַד וְעַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם לְתַלְמִידָיו וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּשְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַלָּלוּ הֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל יָד יָמִין וְיָד שְֹמֹאל יוּד שֶׁל שֵׁם הָעֶצֶם וְיוּד שֶׁל שֵׁם הַכִּנּוּי, שֶׁבִּתְחִלָּה הֵם נִקְשָׁרִין יַחַד הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל וְכוּ', כִּי סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, אַךְ אַחַר כָּךְ נִפְתָּחִין בִּבְחִינַת פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי הַצָּרִיךְ לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְכָל הַמִּצְוֹת וְהָעֲבֵרוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה בִּבְחִינַת הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם אֵלּוּ וְכוּ':