ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
גנבה ה: · אות ח
וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בִּכְתָב רַק כִּי אִם הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין. כִּי כְּבָר מְבֹאָר בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבְּנֵי אָדָם הֵם מוֹנְעִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מֵהַיֵּצֶר הָרָע, כַּמְבֹאָר שִֹיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת בָּזֶה, עַיֵּן שָׁם. וְלֹא מִבָּעְיָא שֶׁיֵּשׁ מוֹנְעִים רְשָׁעִים אוֹ קַלֵּי עוֹלָם וְלֵצָנִים וְכוּ' הַמּוֹנְעִים בְּדִבְרֵיהֶם מִן הָאֱמֶת אַף גַּם יִרְאֵי ה' יְכוֹלִים לִפְעָמִים לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בַּעֲצָתָם שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לְפָנָיו לְפִי דַּרְכּוֹ וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּלִי שִׁעוּר. עַל כֵּן הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִזָּהֵר לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ לֶךְ לְךָ, 'לְךָ' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ לְעַצְמְךָ לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְךָ. וְכַמּוּבָא בְּהַמַּעֲשֶֹה שֶׁל הֶחָכָם וְהַתָּם שֶׁאָמַר הַתָּם זֶה מַעֲשֶֹה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֶֹה שֶׁלִּי וְכַמּוּבָא מִזֶּה עַל פָּסוּק וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, 'לָכֶם' לְעַצְמְכֶם, עַיֵּן שָׁם בִּדְבָרֵינוּ (בְּהִלְכוֹת סְפִירָה הַנִּכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט). עַל כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין תְּפִלָּה וְשִֹיחָה הַרְבֵּה וּלְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל עַד שֶׁיִּזְכֶּה תָּמִיד לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל הַנַּ"ל:
מִכָּאן וְעַד הַסּוֹף הֵם רַק רָאשֵׁי פְּרָקִים: