ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
גנבה ה: · אות א
עַל פִּי הַתּוֹרָה 'תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ' וְכוּ' בְּסִימָן ט, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק צֹהַר תַּעֲשֶֹה לַתֵּבָה וְכוּ':
וְהַכְּלָל שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ, כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אֲזַי הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּמַחֲשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנִים חִיצוֹנִים הַרְבֵּה מְאֹד וְכוּ' וְהַתִּקּוּן לָזֶה אֱמֶת וְכוּ'. וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא מִן הַחֹשֶׁךְ עַל יְדֵי הַדִּבּוּר אֱמֶת הוּא יָכוֹל לַעֲשֹוֹת פְּתָחִים גַּם לְאַחֵר שֶׁהוּא מִן הַצַּד חוּץ לַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ לְקָרֵב גַּם אוֹתוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִֹים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: