ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
אבדה ומציאה ג: · אות י
כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לִשְׁמֹר מָמוֹנוֹ וַחֲפָצָיו כְּבָבַת עַיִן כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן מְגֻנָּה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן מָמוֹן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי צְרִיכִין לְשָׁמְרוֹ מְאֹד אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן מְגֻנָּה מְאֹד וְיֵשׁ סַכָּנָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיּוֹצֵא לַשּׁוּק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, אַךְ הוּא מֻכְרָח לָצֵאת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. עַל כֵּן זֶה הַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר הִרְוִיחַ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אֵיזֶה מְלָאכָה אוֹ מַשָּא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מְאֹד מֵאַחַר שֶׁסִּכֵּן נַפְשׁוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בִּשְׁבִיל זֶה. וְעַל כֵּן חָזַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל פַּכִּים קְטַנִּים, כִּי צַדִּיקִים מָמוֹנָם חָבִיב עֲלֵיהֶם וְכוּ' וְאֵין זֶה מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁמְּבֻזֶּה וְקָשֶׁה בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד כָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה מֵחֲמַת שֶׁמִּתְבַּטְּלִים עַל יְדֵי זֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְאַף עַל פִּי כֵן בְּהֶכְרֵחַ לַעֲסֹק גַּם בָּזֶה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה הַמֻּכְרַחַת עַל כֵּן זֶה הַחֵפֶץ וְהַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר בָּא לְיָדָם שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱבַד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל זֶה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בִּשְׁמִירַת הַמָּמוֹן הוּא פּוֹגֵם בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן זֶה שֶׁמֵּשִׁיב הָאֲבֵדָה הוּא מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל: