ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
אבדה ומציאה א: · אות ח
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם הָיָה זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ עַל זֶה נֶאֱמַר 'וְהִתְעַלַּמְתָּ', כִּי הָאֲבֵדָה הִיא בְּחִינַת הַרְחָקַת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל וְאָז הִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ עֲיֵפָה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה תָּלוּי בִּכְבוֹד הַזָּקֵן כַּנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ אֲבֵדָה מַגִּיעַ קְצָת פְּגָם בְּדַעַת הַזָּקֵן בְּחִינַת זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ כַּנַּ"ל, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה וְהִתְעַלַּמְתָּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם הַזָּקֵן אֶת כְּבוֹדוֹ עַל יְדֵי הָאֲבֵדָה, כִּי אַדְּרַבָּא, עַתָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד הַזָּקֵן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲבֵדָה כַּנַּ"ל: