ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
אבדה ומציאה א: · אות א
עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר בַּמַּאֲמָר וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְכוּ' (סִימָן סז) שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת מְלֻבָּשִׁין בְּהַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הִיא אֵם כָּל חָי. וְלִפְעָמִים הַנֶּפֶשׁ נִתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד וַאֲזַי הַנֶּפֶשׁ עֲיֵפָה וְזֶהוּ עַל יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב בִּבְחִינַת בִּשְֹפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רָחַק. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב הִוא בְּחִינַת נֶפֶשׁ בִּבְחִינַת אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּא וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לִבִּי אֲכַוֵּן. וַאֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי בְּחִינַת מַיִם קָרִים וּמַיִם קָרִים נַעֲשִֹין עַל יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים, וְהֵם בָּאִין עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד אֶל זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, כִּי הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד גּוֹרֵם שִׁכְחָה אֶל הַזָּקֵן בִּבְחִינַת וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: