ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · שבת הלכה א
הלכות שבת
הלכה א
אות א
ענין עונג שבת. דהיינו שחייביםלאכול שלש סעודות בשבת. על פי מה שאמר אדונינו מו"ר במאמר פתח ר' שמעון (בסימן ס') עיין שם היטב כל המאמר. כי בשבת זוכין לבחינת התבוננות הזאת שהיא אורייתא דעתיקא שזוכין על ידי שבת, בחינת אז תתענג על ד' הנאמר בשבת. כמו שכתב רבינו במקום אחר. ועל כן נקרא התבוננות הזאת אורייתא דעתיקא. היינו שהוא התורה שזוכין על ידי בחינת עתיק בחינת אריכות ימים כמבואר במאמר הנ"ל עיין שם. ועל כן זוכין לזה בשבת. כי שבת היא בחינת יראה בחינת ירא שבת. וזהו בראשית ירא שבת. על ידי בחינת ירא שבת הנ"ל זוכין לבחינת התורה הנ"ל. שהיא בחינת בראשית. כי בראשית היא בחינת תורה עליונה מאד, בחינת תורת ד'. שהיא בחינת התבוננות הנ"ל. כמובא במאמר החותמות (בסימן כ"ב) בראשית ברא מאמר וחצי מאמר. בחינת תורת ד' ותורתו עיין שם. ועל כן על ידי שבת זוכין לעשירות גדול. כמו שאמרו רז"ל כל המענג את השבת זוכה לנחלה בלי מצרים. שהוא בחינת נחלת יעקב שזכה לזה גם כן על ידי בחינת יראה כמו שכתוב למעלה. ועיקר תלוי בעונג שבת דווקא. היינו אכילת שבת כמו שאמרו רז"ל כל המענג את השבת וכו'. המענג דייקא היינו אכילת שבת. כי אכילת שבת הוא בחינת התעוררות השינה. כי על ידי אכילת שבת זוכין להפנים בחינת חכמת אדם תאיר פניו. בחינת אנפין נהירין שזוכין דוקא על ידי אכילת שבת. היפך אכילת חול שעל ידי זה אובדין ח"ו הפנים כמובא במאמר שאלו את ר"י בן קיסמא אימתי בן דוד בא (בסימן נ"ז) עיין שם. נמצא כשזוכין להפנים על ידי אכילת שבת. נמצא שהאכילה של שבת הוא בחינת התעוררות השינה. כי החזקת הפנים הוא התעוררות השינה כמו שכתוב שם. ועל כן כשחל ראש השנה בשבת אין תוקעין בשופר, כי שופר הוא בחינת התעוררות השינה כמו שכתוב שם. וזה בחינת התאדמות פני התוקע בחינת החזרת הפנים על ידי השופר. ועל ידי זה נופל יראה כמו שכתוב שם. ובשבת אין צריך לזה. כי שבת בעצמו הוא בחינת התעוררות השינה על ידי אכילת שבת כנ"ל. נמצא שעל ידי אכילת שבת זוכין ליראה. כי התגלות היראה על ידי התעוררות השינה כמו שכתוב שם. ועל כן חייבים לאכול בשבת שלש סעודות כנגד שלשה קוי היראה שהם שלימות היראה. כי הג' סעודות הם בחינת עתיקא וזעיר אנפין וחקל תפוחין כידוע לכל. והם בחינת ג' קווי היראה. כי מורא של הרב שהוא מורא שמים שהוא בחינת חב"ד כמו שכתוב שם. זה בחינת עתיקא שהוא בחינת מוחין. ומורא של התלמוד שהוא נמשכת בכל חלקי הלימוד בחינת אורייתא תליתאי. זה בחינת זעיר אנפין שמשם התורה. כמובא בכתבים. ובחינת מורא הבן היא נמשכת בהעשירות זה בחינת חקל תפוחין שהוא בחינת מלכות שמשם העשירות. וזה שאמרו רז"ל כל המענג את השבת היינו אכילת שלש סעודות שהם בחנית עונג שבת. בחינת עדן נהר גן שהם בחינת שלשה קווי היראה הנ"ל כנ"ל. על ידי זה זוכין לנחלת יעקב. נחלה בלי מצרים. היינו עשירות מופלג. שנמשך לתוך בחינת יראת ד' תוסיף ימים. כמו שכתוב שם עיין שם. נמצא שהג' סעודות הם בחינת התגלות שלימות היראה שהם בחינת שופר כנ"ל. ועל כן הג' סעודות מכוונים כנגד ג' אבות כמו תש"ר שהם גם כן כנגד הג אבות. כי בם נחינה אחת כנ"ל. ועל כן בשבת אין תוקעין בשופר. כי בחינת תקיעת שופר שהם תש"ר נעשה על ידי ג' סעודות היינו אכילת שבת בחינת עונג שבת כנ"ל. וזה בחינת נשמה יתירה שזוכין בשבת. היינו בחינת אריכות הנשימה. שבא עלידי בחינת יראה בחינת ירא שבת. ועל כן בליל שבת הוא זמן גשמים כי הם באים מאריכות הנשימה. וזה שאנו אומרים בנשמת המעורר ישינים והמקיץ נרדמים. ועל ידי זה המשיח אלמים. כמו שכתוב שם. על ידי התעוררות השינה. ועל ידי זה נעשה בחינת להתיר פ"ה אלמים עיין שם. ועל ידי זה זוכין ליראה. שעל ידי זה בחינת נשמת כל חי תברך בחינת נשמה יתירה בחינת אריכות הנשימה כנ"ל. ועל כן זמן הזווג בליל שבת כי כח הדיבור בא לכלי הולדה בחינת להתיר פה עקרות. עיין שם היטב כל המאמר.