אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › ראש השנה ה

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · ראש השנה ה

ראש השנה ד

הלכה ה

אות א

ענין תקיעות שופר בראש השנה. על פי הראשי פרקים שמצאנו מכתב יד רבינו ז"ל מאיזה תורה נפלאה המתחילין הקול קול יעקב כרוז. עשו וישא קולו. יצחק זמן קוף צדיק ישינים וכו'ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו. יצחק בן אברם זמן נתאחז אברהם אוהבי. בעיניו כימים אחדים באהבתו. ושאר ישוב בנך. אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד. כי בא השמש. נתקצר הזמן וכו' עין שם כל הענין הזה היטב היטב עד סופו (בסימן ע"ט בליקוטי תניינא). ולכאוה אי אפשר להבין שם כלל אך אחר עיון קצת יש להוצאי משם איזה הקדמות קצת אשר להם כיון רבינו ז"ל בוודאי כמבואר להמעיין (חוץ שאר ענינים והקדמות שיש שם אשר קשה לעמוד עליהם) והוא כי כוונתו שם שעל ידי תשובה זוכין לבחינת התאחדות הזמן שהזמן נתאחד ונתקצר שזהו בחינת למעלה מהזמן וכן מבואר בספר א"ב השני (אות תשובה סימן א') שיום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן. וזה כוונתו כאן ועל ידי זה שזוכה על ידי תשובה לבחינת למעלה מהזמן על ידי זה שומע הקול דקדושה בחינת קול קול יעקב וזה מבואר שם ברוב הענינים הנכתבים שם עיין שם היטב ותמצאם. ולדוגמא אבאר מה שהעתקתי למעלה וממנו תקיש אל השאר הקול קול יעקב כרוז. עשו וישא קולו. היינו על ידי שזוכין לשמוע בחינת הקול קול יעקב על ידי זה נכנע קול עשו. וזה נעשה על ידי תשובה שעל ידי זה זוכין לבחינת למעלה מהזמן כנ"ל וזה יצחק זמן קוף צדיק ישינים היינו שיצחק הוא בחינת זמן כי יצחק אותיות קץ חי. ואיתא שאותיות קוף צדיק הם בחינישינים וכו' שזהו בחינת זמן יצחק בן אברהם זמן. נתאחד. היינו בחינת התאחדות הזמן בחינת למעלה מהזמן זוכין על ידי התשובה וזה בחינת יצחק בן אברהם כדמפרש ואזיל אברהם אוהבי. בעיניו כימים אחדים באהבתו, היינו אברהם הוא בבחינת למעלה מהזמן כי אברהם הוא בחינת אהבה בחינת אברהם אוהבי ואהבה הוא בחינת התאחדות הזמן כמו שכתוב בעיניו כימים אחדים באהבתו. ובן הוא בחינת תשובה כמו שכתבו ושאר ישוב בנך שעל ידי זה זוכין לבחינת למעלה מהזמן בחינת אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד. שהוא בחינת למעלה מהזמן נמצא שיצחק בן אברהם מרמז שהזמן שהוא בחינת יצחק נתאחד ועולה לבחינת למעלה מהזמן שהוא בחינת אברהם אוהבי וכו' כנ"ל על ידי התשובה שהוא בחינת בן בחינת ושאר ישוב בנך כנ"ל ועל ידי זה נשמע הקול קול יעקב כנ"ל כמבואר שם בסוף הענין וישמע יתרו קריעת ים סוף ומלחמת עמלק קריעת ים סוף זהו ביטול הזמנים. וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענין ויהם. עמוד אש זה לילה. וענן זה יום והקדוש ברוך הוא עירבבם וביטל הזמנים מלחמת עמלק זהו תשובה. משה אהרן וחור פירוש רש"י בתענית היו שרוים. על ידי זה וישמע יתרו שמע הקול. היינו על ידי קריעת ים סוף ומלחמת עמלק שהוא בחינת ביטול הזמנים על ידי תשובה. על ידי זה וישמע יתרו על ידי זה שמע הקול כי קריעת ים סוף הוא בחינת ביטול הזמנים. כי בקריעת ים סוף נאמר וישקף ה' בעמוד אש וענן ויהם. דהיינו שערבב השם יתברך הזמנים כי עמוד אש זהו לילה וענין זה יום והקדוש ברוך הוא עירבם וביטל הזמנים כנ"ל. מלחמת עמלק זה תשובה. כי שם עלו משה אהרן וחור ופירש רשץי בתענית היו שרויים היינו תשובה. ועל ידי זה על ידי ביול הזמנים על ידי תשובה על ידי זה וישמע יתרו שמע קול ועל דרך זה תביט ותעיין בשאר העניני המבוארים שם על דרך זה כנ"ל ותוכל להבין שם קצת אם תעיין היטב. אפס קצהו תראה ותבין קצת לא כולו.

וזה ו בחינת שמיעת קול שופר בראש השנה שהוא יואמ דדינא בחינת גבורות יצחק ואז תוקעין בשופר כי בראש השנה מתחיל התעורות התשובה. כי הוא יום הראשון של עשרת ימי תשובה ועל ידי התשובה שמתחלת בראש השנה.. על ידי זה זוכין לבחינת למעלה מהזמן שזה בחינת יצחק בן אברהם כנ"ל דהיינו שיצחק שהוא בחינת זמן עולה ונכלל בבחינת אברהם אוהבי שהוא בחינת למעלה מהזמן על ידי התשובה כנ"ל ועל ידי זה נתגלה ונשמע בחינת הקול קול יקב שמכניע הקול של עשו בחינת וישא קולו כ"ל וזה בחינת קול דנפיק משופר כי שופר הוא בחינת תשובה כי הוא בחינת בינה תשובה כמבוא בחינת מן המצר קראתי י"ק ומשם נפיק הקול כי התגלות הקול בחינת הקול קול יעקב ניק משופר שהוא בחינת תשובה שעל ידי זה זוכין לבחינת למעלה מהזמן שעל ידי זה נשמע ונתגקלה הקול קול יקב שהוא בחינת קול דנפיק משופר וכנ"ל ועל כן תוקעין בשופר של איל בחינץ אילו של יצחק שהוא בחינת זמן שהוא נמתק ועולה לבחינת אברהם שהוא בחינת למעלה מהזמן על ידי התעוררות התשובהשבשעת תקיעת שופר שעל ידי זה שנשמע הקול של שופר כי עיקר התגלות ושמיעת הקול הוא על ידי התשובה כנ"ל ועל כן מברכין עיקר הברכה לשמעו קול שופר ואין מברכין לתקוע בשופר כי העיקר הוא לשמוע קול שופר דהיינו לזכות לתשובה אז. ואז זוכין לשמוע קול שופר כי הקול נשמאונתגלה על ידי התשובה דייקא שעל ידה זוכה לבחינת למעלה מהזמן כנ"ל.

אות ב

וזה בחינת המתקת גבורת יצחק שממתיקין בראש השנה עלידי בחינת אברהם ויעקב כמו שכתוב זהור הקדוש דאברהם ויעקב אחידין ביצחק דלא יוקיד עלמא ח"ו וכ' כי גבורת יצחק זה בחינת זמן כנ"ל וחסד אברהם זה חבינת למעלה מהזמן כנ"ל כי איתא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר שעיר הזמן הוא מחמת שאין הדעת בשלימות וכל מה שהדעת נקטן ביותר נדמה יותר שיש זמן אבל כשיש דעת נתבטל הזמן וכל מה שנתגדל הדע ביותר יודעין שאין זמן כלל עד שיוכל על ידי שלמו הדעת בתכלית לזכות לבחינת למעלה מהזמן לגמרי ועל כן בינה שאז דעת נסתלק לגמרי לא נשאר רק כח המדמה אז נדמה להאדם שברבע עה עוברים כמה שנים כמו שנדמהבחלום נמצא שאז רבע שעה היא שבעים שנים כי מחמת חסרון הדעת נדמה שאפילו רבע שעה הוא זמן גדול ואחר כך כשמתעורים מהשינה אז רואים שזה הזמן שנדמה בחלום שוא כמה וכמה שנים באמת אינו רק ראבע שעה. נמצא שנקטן הזמן על ידי הדת וכמ כן למעלה למעלה מהה היטב בלקוטי תנינא בסימן ס"א) נמצא שעיקר הזמן הוא בבחינת חסרון הדעת ולהיפך ביטול הזמן הוא על ידי שלימות הדעת. וחסרו הדעת הוא בחינת דינים כי כל מה שהדעת נשלם יותר נגדל החסד והרחמנות ביותר (כמבואר כמה פעמם בדברי רבינו ז"ל) ועל כן עיקר הזמן הוא בבחינת גבורת יצחק שמשם משתלשלין הדינים שהם בבחינת חסרון הדעת שעל ידי זה נגדל הזמן ביותר ולהיפך אברהם שהיא בחינת אהבה וחסד שהוא בחינת הגדלת הדעת כי מסטרא דימינא מוחא חיוורא ככספא על כן היא בבחינת ביטול הזמנים כנ"ל וזה בחינת מה שמובא שם ברצוף פה הנ"ל פסוק בצר לך וכו' באחרית הימים וכו' ושבת וכו' כי אחרית הימים זה בחינת זמן שם בזמן שייך לורמ אחרית הימים ושם עיקר אחיזת הדינים ח"ו כנ"ל וזהו בצר לך ומצאוך וכו' באחרית הימים, באחרית הימים דייקא שהיא בחינת תוקף הזמן שהוא בחינת הסתלקות הדעת שוא בחינת גבורות ודינים ח"ו בחינת בצר לך וכו' ואז צריכין לעשו"ת תשובה כדי לזכות לבחנית למעלה מהזמן שזוכין על ידי התשובה כנ"ל ועל ידי זה נמתק הזמן ועולה למעלה מהזמן ואזי נמתקין כל הדינים בחינת בצר לך על ידי הדעת שנתגדל שהוא בחינת למעלה מהזמן וכו' כנ"ל וזה בצר לך וכו' באחרית הימים דייקא כנ"ל אזושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו דייקא כנ"ל היינו שתעשה תשובה ואז תזכה לבחינת למעלה מהזמן ותזכה לשמוע הקול כנ"ל ואז נמתק הכל כנ"ל.

אות ג

וזה בחינת קול שופר שאז נמתקין גבורת יצחק על ידי אברהם וכו'כי אז עולה הזמן שהוא בחינת גבורות יצחק לבחינת אברהם אוהבי שהוא בחינת למעלה מהזמן ועל ידי זה נשמע ונתגלה הקול קול יעקב שעל ידי זה נמתק הכל כנ"ל. וזה בחינת מיצר השופר בחינת מן המיצר קראתי י"ה בחינת בצר לך וכו' הנ"ל שזהו בחנית גבורות יצחק בחינת זמן כנ"ל ומשם דייקא שומעין הקול קול יעקב. שהוא בחינת קול דנפיק משופר כנ"ל כי זה העיקר להמתיק הדין בשרשו ולהפוך הדין לרחמים שתוקף גבורות יצחק שהוא בחינת הזמן שמשם עיקר אחיזת הדינים ח"ו בחינת בצר לך בחינת מיצר השופריהיה נמתק ויעלה לבחינת למעלה מהזמן בחינת אברהם עד שמשם דייקא יהיה נתגלה ונמתק הקול שזה הקול אי אפשר לשמוע כי אם על ידי בחינת למעלה מהזמן כנ"ל ועכשיו נשמע ונתגלה הקול דייקא מתוך בחינת גבורות יצחק שהוא השופר של איל אילו של יצחק בחינת מיצר השופר. כי זוכין על ידי התשובה להמתיק גבורות יצחק עד שהזמן עולה לבחינת למעלה מהזמן כנל עד שמשם דייקא נשמע הקול שהוא נשמע דייקא על ידי שעולה הזמן למעלה מהזמן כנ"ל:

אות ד

וזה בחינת התעוררת השינה שבשעת השופר כמובא. בחינת עורו ישנים מתרדמתכם וכו' כי עיקר הזמן הוא בבחינת שינה כנ"ל שאז הוא הסתלקות הדעת ואז נתארך הזמן ביותר וכו' כנ"ל וכשמתעוררין מהשינה. אז רואין שזה שנדמה בחלום ששהוא זמן ארוך מאד באמת אינו רק רבע שעה כנ"ל. נמצא שהתעוררת השינה הוא בבחינת למעלה מהזמן. ועל כן תקיעת שופר הוא בבחינת התעורת השינה. בחינת עורו ישנים וכו' כי אז עולה הזמן שהוא בחינת יצחק בחינת קוף צדיק ישנים וכו' כנ"ל לבחינת למעלה מהזמן שהוא בחינת התעוררות השינה כנ"ל:

אות ה

ועל כן תוקעין בשופר שהוא קרן של בהמה. כי עיקר הזמן הוא בבחינת בהמה שהוא חסרון הדעת. כי בהמהה אין לה דעת כי אם כח המדמה שהוא בחינת שינה שאז הוא רק כח המדמה שושם עיקר הזמן כנל. ועל כן כל הבהמות והחיות והעופות וכל העולם הכל נרא קודם להאדם בששת ימי ההמעשה. והאדם נברא אחריהם בסוף ששת ימי המעשה כי הוא רחוק מהזמן יותר מכולם וקרוב ביותר לבחינת למעלה מהזמן שהו בחינת שבת. כי שבת הוא בחינת תשובה בחינת עולם הבא בחינת ושבת עד ה' אלקיך שהוא בחינת למעל מהזמן בחינצ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים שבת קודש הוא מבורך ומקודש מכל הימים והזמנים. כי הוא בבחינת מעל הזמן וששת ימי המעשה הם בבחינת זמן שכי הם בבחינת עולם הזה בחינת היום לעשותם ששם עיקר הזמן. ועל כן הכל נברא תחילה בששת ימי המעשה קודם להאדם כי האדם הוא בר דעת שזה גדר האדם. ועל כן הוא רחוק מהזמן ביותר מכל הבריות ועל כן נברא בסוף הזמן ממש דהיינו ביום הששי כדי שיכנס לשבת מיד כמו שאמרו רז"ל היינו כדי שיכנס תיכף לבחינת למעלה מהזמן שהוא שבת כי זה עיקר בריאת האדם בשזזה העולם שיקשר תחתון בעליון שיקשר ויעלה בחינת הזמן לבחינת למעלה מהזמן נמצא שעיקקר הזמן הוא בבחית בהמיות בחינת העדר הדעת בחינת שינה ועל כן תוקעין בקרן בהמה דייקא. כי זה העיקר לברר ולהעלות תוקף אחיזת הזמן לבחינת למעלה מהזמן. עד שמתוך קרן בהמה שהוא בחינת העדר הדעת בחינת זמן משם דייקא יהיה נשמע הקול דקדושה בחינת קול יעקב שהוא בחינת קול שופר. שזה הקול אינו נשמע כי אם בבחינת למעלה מהזמן כנ"ל ועכשיו נשמע זה הקול מתוך השופר מקרן בהמה דייקא. כי הה עיקר להעלות תוקף אחיזת הזמן לבחינת למעלה מהזמן עד שמשם דייקא יהיה נשמע הקול וכו' כנ"ל:

אות ו

כי קרני בהמה הם יוצאים ממותרות המוח שלהם כנראה בחוש ומוח הבהמה מגושם כל כך עד שממותרות המוח יוצאים קרניים גשמיים. כי האדם שהוא בר דעת כשזוכה לשלימות הדעת עד שהדעת נגדל כל כך עד שכלי המוח אין יכולים לקבל הגדלת הדעת. אז זה המוח שאינו יכול ליכנו לפנים הוא בבחינת מקיפים וזהו בחינת קרניים בחינת קירון עור הפנים כמו שזכה עמשה רבינו אבל הבהמה שאין לה דעת אזי נעשה ממותרי המוח קרניים ממש. כי באמת הדעת הוא למעלה מהזמן למעלה מהמקום כי למעלה מהזמן ולמעלה מהמקום הם בבחינה אחת. (כמובן בדברי רבינו המובא לעיל). ועל כן מקיפי האדם שהם עיקר שלימות הדעת אינם יכולי להתלבש בזמן והמקום כלל. אבל בבהמה נעשים ממותרי המוחין שאינם יכולים ליכנוס במוח הם בוקעים ויוצאים ונעשים מהם קרניים גשמיים ממש שאין הם שום חיות וטעם כלל רק חומר מגושם ביותר ובראש השנה לוקחין קרן השופר שהוא קרן היובל ומגלין משם דייקא הקול קול יעקב שהוא הקול שופר. כי עכשיו נמתק ועולה בחינת קרן בהמה בחינת מקום וזמן העדר הדעת בחינת שינה בחינת גבורות יצחק. מנתק ועולה בחינת אברהם אוהבי בחינת למעלה מהזמן בחינת התעוררת השינה. ומשם דייקא נשמע קול קול יעקב וכו' כנ"ל:

אות ז

וזה בחינת התאדמות פני התוקע שזהו בחינת מקיפים שהם בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים שזהו בחינת קירון אור פני משה ועל ידי זה יש לו כח לתקוע בשופר. להוציא קול שופר מתוך קרן השופר של בהמה. כי מעלה קרן בהבהמה לבחינת קירון אור הפנים. היינו העדר הדעת הוא מעלה לשלימות הדעת הוא בחינת עליות והתאחדות הזמן לבחינת למעלה מזמן על ידי שנמתקין גבורות יצחק על ידי חסד אברהם ואז נשמע הקול קול יעקב שהוא קול דנפיק משופר וכו' כנ"ל:

אות ח

וזה בחינת תקיעה שברים תרועה תקיעה.תקיעה הוא בחינת אברהם חסד כמובא. כי תקיעה הוא קול ארוך פשוט בחינת למעלה מהזמן שהוא כולו ארוך כולו טוב ואין שם שום שינוי כלל:

אות ט

שברים הוא בחינת יצחק בחינת גבורות בחינת בצר לך וכו' באחרית הימים בחינת זמן ועל כן הוא כמה קולו תכופים. כי שם בזמן יש שינוים והתחלקות העתים. שזהו בחינת התחלקות הקולות של השברים כי חיות הזמן הוא מבחינת קולות וניגונים שזה בחינת ז' קולות זאמר דוד שהם כנגד שבעת ימי בראשית וכמובן בהמעשה של רבינו ז"ל של הז' בעטלירש ביום הג' כשבא הכבד פה וכו' עיין שם שכל יום ויום בא עם שירים וניגונים שיש בהם כל החכמות וכו' עיין שם כי באמת עיקר החיות הזמן הוא מבחינת השכל שהא בחינת למעלה מהזמן. ועל כן עיקר חיות הזמן הו מבחינת קולות שהם בבחינ למעל מהזמן כנ"ל ועל כן התחלקות הקולות של השברים זה בחינת זמן בחינה תחלקות הזמנם והעתים שה נמשך מבחנית גבורות יצחק והוא נמתק על ידי חסד אברהם שהוא בחינת למעלה מהזמן בחינת קול ארוך פשוט בלי שום התחלקות וכו' כנ"ל:

אות י

תרועה הוא בחינת יעקב, יעקב הוא מקשר ומחבר ב' הבחינות יחד שהם אברהם יצחק כידוע היינו שיעקב כלול משנים והוא בחינת התאחדות הזמן היינוא שהוא מקשר ומחבר ומעלה התחלקות הזמן ומאחד אותו ומקרב אותו עד שעולה לבחינת למעלה ממהזמן וזה בחינת תרועה שהוא גם כן כמה קולות חלוקים. אבל הם קצרים מאד יותר מהקולות של שברים. ותכופים ביותר זה בחינת התאחדות הזמן שמקרב ומאחד הזמן יחד בחינת נתקצר הזמן המבוא במאמר הנ"ל.ועל ידי זה שנתאחד הזמן על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת תרועה על ידי זה זוכין לשוב לבחינת למעלה מהזמן:

אות יא

וזה בחינת תקעה אחרונה שחוזרין ועולין לבחינת למעלה מהזמן וזה בחינת מלכות דוד. שמרומז בתקיעה אחרונה בחינת מלכות משיח שוא מלכות דקדושה שזה עיקר בחינת ראש השנה שמרבין להתפלל שיתגלה מלכותו עלינו על ידי צמיחת קרן משיח בן דוד. כי עיקר הזמן הוא בבחינת מלכות היא מנהגת את העולם שהוא בזמן ובמדות. ועל כן נקרא בחינ מלכות אחרית הימים שהוא בחינת זמן כי שם כל סדר זמנים ועיקר בריאות העולם שהוא התהוות הזמן נעשה כדי לזכות לקשר הזמן לבחינת למעלה מהזמן שבשביל זה נברא האדם ביום הששי. כדי שיכנס לשבת מיד כדי שיקשר תיכף הזמן של ששת ימי המעשה לבחינת שבת שהיא בחינת למעלה מהזמן כנ"ל אך על ידי קטרוג הירח שאמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד נתמעטה ומיעוט ירח זה עיקר בחינת הזמ שהוא על ידי מיעוט וקטנות השכל שזה בחינת מיעוט הירח. כי עיקר החיות הוא השכל (כמובא במקום אחר)ועל כן עיקר הזמן הוא בבחינ שינת לילה אז שולט המאור הקטן לממשלת הללה. שם עיקר הזמן בבחינת מיעוט הירח כנ"ל ולעתיד יתמלא פגימת הלבנה ויהיה אור הלבנה כאור החמכ ואז יתבטל הזמן לגמרי כמו שכתוב (זכריה י"ד) והיה יום אחד יוודע לה' מלא יום ולא לילה. שזה בחינת ביטול הזמן ועכשיו בראשה שנה שהוא יום הראשון של השנה אנו צריכין לעסוק תיכף בתיקון זה כי תכיף בתחילת השנה כשמתחיל יום הראשון של השנה שהוא התחלת הזמן אזו צריכין להלעות תיכף ומיד את ל הזמן של השנה לבחינת למעלה מהזמן שעל ידי זה נמתקין כל הדינים שנאחזים בבחינת אחרית הימים בחינ בצר לך וכו'. כי זה עיקר כל עבודתינו לברר ולהעלות בחינת מהמלכות למקומה הראשון שיעלה סוף המעשה לתחילת מחשבה שיחזור ויתמלא פגימת הלבנה ויהיה אור הלבנה כאור החמה ויהיה כל הזמן נכלל בבחינת למעלה מהזמן ועל כן צריכין לעשו"ת זאת תיכף בראש השנ ביום הראשון של השנה וזה בחינת תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה בראש השנה נידון מה יההי בסופר שהסוף השנה עולה עד ראש השנה. כי בראש השנה נידון מה יהיה בסופה זה בחינת התקרבות סוף הזמן לראשיתו ותחילתו כי זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון כי בזה היום נברא אדם הראשון ביום הששי כדי שיכנס לשבת מיד בשביל כוונה זו כנ"ל כדי שיעלה כל הזמן לבחינת למעלה מהזמן כנ"ל. וז כשעולה כל הזמן לבחינת למעלה מהזמן נמתקין כל העתים והזמנים ונמתקין כל הדינים בחינת בצר לך הנאחז בבחינת אחרית הימים ואז נעשה כולו טוב שנמשך מבחינת למעלה מהזמן שהוא כולו טוב כולו ארוך. ועל ידי זה יוציא משפטינו לאור בראש השנה לחיים טובים ארוכים ולשלום ולכל טוב. כי משם כולו טוב כנ"ל וזה עיקר צמיחת קרן משיח שהוא מלכות דקדושה. כי משיח הוא בבחינת למעלה מהזמן. ועל כן דוד המלך עליו השלום לא היה לו שם זמן בעולם הזה והיה ראוי להיות נפל אבל באמת השם יתברך רוצה בתיקון העולם כי אדרבה דוד דייקא הוא צריך להיות בעולם הז כי יש לו כח לקשר ולהעלות כל העולם לבחינת למעלה מהזמן ועל כן ימים על ימי מלך הוסיפו עד שחי בעולם הזה שבעים שנה וזכה לעלות לבחנית למעלה מהזמן בחינת דוד מלך ישראל חי וקים שזה בחינת למעלה מהזמן שחי וקים לעולם ועד וממנו יצא משיח שהוא גם כן למעלה מהזמן והוא יתקן הכל וכמבואר בדבברי רבינו ז"ל על פסוק אני היום ילדתיך שמשיח שיזכה לזה השכל של בחינת ביטול הזמן עיין שם (בלקוטי תנינא סימן ס"א):

אות יב

וזה בחינת תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו. איזה חג שהלבנה מתכסה בו זה ראש השנה כמו שאמרו רז"ל כי בראש השנה אז שניהם יחד ראש השנה וראש חדש ואז נתחברים שניהם יחד אור הלבנה ואור החמה שהם ראש השנה שהוא של החמה וראש חודש הוא ללבנה ואז צריכים שיעלו ויתחברו שניהם יחד ויהיה אור הלבנה כאור החמה שזה בחינת התאחדות הזמן שהזמן עולה לבחינת למעלה מהזמן וזה בחינת תקיעת שופר כנ"ל וזה תקעו בחודש שופר בכסא וכו' כנ"ל:

אות יג

וזה בחינת מה שנקרא ראש השנה יום הזכרון. כי שכחה הוא בחינת הסתלקות הדעת. ששם עיקר הזמן כנ"ל. אבל זכרון הוא בחינת דעת. שעל ידי זה נתבל הזמן כנ"ל. כי אפילו בשכלינו אנו יכולין להבין קצת שאין שום זמן כלל. כרואין בחוש. שהזמן הולך והומה. והוא עף ופורח כצל עובר. עד שבאמת לפי פריחת המחשבה רואין כמעט בחוש שאין שום זמן כלל. כי היכן הוא המזון של כל העולם. ועיקר הזמן הוא רק מחמת השכחה מחמתש עובירם ימים ושנים. וברבות הימים נשכחין הימים הראעשונים ומחמת השכחה נדמה כאלו כבר הוא זמן ארוך ונמשך מאד. אבל כשזוכרין היטב מה שנעשה מתחילה עד עכשיו. והיום שעבר לפני כמה שנים כאלו הוא עומד עשיו. על ידי זה רואין שאין שום זמן כלל. רק שבשכלינו בוודאי אי אפשר להבין דבר זה בשלימות רק איזה התנוצצות בהעברה בעלמא. הכלל שזרון שהוא שלימות הדעת הוא בחינת למעלה מהזמן. כי עיקר הזמן הוא מחמת אין לנו שכל. כמו שאמר רבינו ז"ל בפירוש דהינו בחינת שכחה שהוא בחינת שינה הסתלקות הדעת. ועל כן מזהיר הפסוק זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור. שכל ימות עולם ושנות דור ודור צריכין להעלותם ולקשרם לבחינת זכרון שהוא למעלה מהזמן. וזהו זכור ימות עולם זכור דייקא. וזהו על ידי בינו שנות וכו'. היניו על ידי הבינה והדעת שעל ידי זה נתבטל הזמן של כל ימות עולם ושנות דור ודור ועל כן נקר ראש השנה יום הזכרון כי אז תחילת השנה מעלין כל הזמן לתחילת הזמן לבחינת ביטול הזמן זהו בחינת זכרון כנ"ל:

אות יד

וה בחינת מלכיות זכרונות שופרות. מלכות זה בחני זמן. כי שם כל סדר זמנים כנ"ל. וצריכין להעלות המלכות בחינת סדר זמנים לבחינת למעלה מהזמן שהוא בחינת זכרון כנ"לוזהו זכרונות. ואז כשעולה הזמן לבחינת למעלה מהזמן. אז נשמע הקול כנ"ל שזה בחינת שמעית קול שופר כנ"ל וזהו שופרות כנ"ל:וזה בחינת יום תרועה יהי לכם. יום דייקא כי אז עולה היום שהיא חינת זמן לבחינת למעלה מהזמן שזהו בחינת תרועה בחינת שמיעת קול שופר כנ"ל:

אות טו

ואז על ידי קול שופר שהוא קול יעקב נכנע קול עשו כנ"ל שהוא רוצה לקטרג אז. ועיקר אחיזתו בזמן נ"ל. כי הוא בחינת עת רעה וכו'. ועל ידי התשובה שעל ידי זה בתנטל הזן ונשמע קול יעקב בחינת קול שופר. על ידי זה נתבטל כל אחיזתו של העת רעה. כי עכשיו נתבטל הזמן לגמרי. ואז נכנע ונתבטל קול עשו על ידי קול יעקב וכו' כנ"ל:

אות טז

וזה בחינת זכור את אשר עשה לך עמלק. זכור. דייקא. כי עמלק שהוא מזרע עשו שהוא הסטרא אחרא שיניקתו רק מהתגברות הזמן מבחינת עת רה עיקר הכנעתו כנ"ל על ידי בחינת זכור. על ידי זה הזכרון שהוא בחינת ראש השנה. בחינת ביטול הזמנים כנ"ל. וזה שפירש רש"י שם ויהי ידיו אמונה עד בא השמש. שעירב להם השעות והעמיד החמה דהיינו שעירבב וביטל סדר הזמנים. כי עמלקים היו חושבים שעות כמו שפירש רש"י שם. ככי משם עיקר יניקתם מבחינת זמנים ושעות ומשה רבינו היה לו כח לבטל הזמן והעמיד החמה ועירבב השעות שזה בחינת ביטול הזמן. ועל ידי זה הכניעו והפילו כנ"ל:

אות יז

ועל כן שבת אין תוקעין בשופר כי שבת הוא למעלהה מהזמן כנ"ל ואז אין צריכין לתקוע בשופר שהוא בחינת ביטול הזמנים כי אז אין צריכין לבטל כי אז הוא למעלה מהזמן כנ"ל וזה מה שאמרו רז"ל שתקיעת שופר הוא חכמה ואינה מלאכה. כי באמת תקיעת שופר אינה מלאכה כלל שהוא בחינת זמן. כי כל המלאכות הם בששת ימי המעשה שהוא עיקר הזמן ששם כל הצימצומים של כל המלאכות שהם במקום ובזמן אבל תקיעת שופר הוא חכמה ואינה המלאכה כי הוא למעלה מהזמן ששם כל המלאכות כנ"ל כי הוא חכמה בחינת שלימות הדעת שהוא בחינת למעלה מהזמן שהוא על ידי שלימות הדעת כנל ומפני מה אין תוקעין בשבת גזירה שמא יעבירנו ארבע אמות בראש השנה כי באמת תקיעת שופר הוא חכמה ואינה מלאכה אך זהו בחינת למעלה מהזמן. ואם כן מדוע יהיה אסור לתקוע בשבת אך הטעם משום שמא יעבירנו ד' אמות בראש השנה. כי שבת בעצמו הוא למעלה מהזמן ואז אין שום בירור ועל כן אסור לתקוע בשבת שהוא בחינת זמררין ומעלין הזמן לבחינת למעלה מהזמן ושבת אסור לעסוק בזה כי שבת בעצמוה וא למעלה מהזמן ואם יתקע בשופר בשבת שזהו בחנית בירור שמברר ומעלה הזמן לבחינת למעלה מהזמן אז חיישינן שמא יעבירנו ד' אמות בראש השנה עיקר הבירור לברר מרשו"ת הרבים לרשו"ת היחיד שזה כל עבודתינו בימי החול לברר ולהעלות הניצוצות הקדושים מרשו"ת הרבים לרשו"ת היחיד ובבת אסור לעסוק בזה על ידי עבודות ומלאכות כי אז אין שום בירור כידוע ועל כן אסור לתקוע בשבת מחמת גזירה זו. כי שבת הוא למעלה מהזמן ואז אסור לתקוע בשופר להעלות הזמן לבחינת למעלה מהזמן כי אז אין בירור וכו' כנ"ל וזה בחינת זכור את יום השבת לקדשו זכור דייקא בחינת למעלה מהזמן וזהו זהכרו מאחד בשבת כדי לקשר ולהעלות ששת ימי המעשה שהם בחינת זמן לבחינ שבת שהוא למעלה מהזמן כנ"ל ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה