אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › ענין שבועות א

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · ענין שבועות א

ענין ספירת העומר ב

ענין שבועות

הלכה א

אות א

שהיא קבלת התורהעל פי המאמר אשרי העם השגחהסימן י"ג. והכלל להמשיך השגחה שלימה הוא על ידי שבירת תאוות ממון ושבירתה על ידי צדקה. כי על ידי שבירת תאוות ממון נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה בחינת משיח ובנין הבית ונמשך דעת ועל ידי זה יכולין לגלות תורה בעולם. כי על ידי ההדעת יכולין לקבץ ויקח נפשו"ת בבחינת ולוקח נפשו"ת חכם ואזי עיקר גבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה. ועל ידי זה זוכין להשגחה שלימה כי התורה היא בחינת הראות בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין ועל ידי זה שאנו סמוכים להתורה אנו סמוכין להראות ואזי כח הראות בא בבחינת הכאה ואזי אנו חוזרין ונצטיירין בעיניו שזה בחינת השגחה שלימה. אבל העובדי כוכבים הרחוקים מן התורה השגחתם הוא רק מחצי הראות וכו'. וזה בחינת תיקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה שהם בחינת שני שינין בחינת שני שכליות כי יש שכל של בחינת לקיחת הנפשו"ת ויש שכל ב' שעולה עמהם ומביא תורה. שהם בחינת שין של ג' ראשים ושין של ד' ראשים וכו' (עיין שם כל זה היטב):

וזה בחינת שבועות שנקרא עצרת כנישו ואסיפה היינו בחינת שלוקח ומאסף הנפשו"ת שעל ידי זה נעשה בחינת שבועות דהיינו קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת פסח שקודם לשבועות שהוא הכנה לקבלת התורה בשבועות. כי פסח הוא בחינת אברהם איש החסד שזה בחינת רוח נדיבה בחינת צדקה שעל ידה משברין תאוות ממון וזוכין לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת מצה שאוכלין בפסח כי מצה היא בחינת צדקה (כמובא בדברי רבינו נ"י במאמר שאלו את ר' יוסי בן קיסמא סימן נ"ז ובמקום אחר). ועל כן זכו אז לרכוש גדול דהיינו עשירות דקדושה שזוכין על ידי שבירת תאוות מממון בחינת שמח זבולון כמבואר שם במאמר הנ"ל ובמאמר צוית צדק עדותיך סימן כ"ג שעיקר עשירות תלוי בשבירת תאוות ממון בבחינת איזה עשיר השמח בחלקו:

אות ב

וזה בחינת עומר שעורים וספירה שמתחילין תיכף ביום שני של פסח. שהוא הכנה והתחלה לקבלת התורה ביום החמשים. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהחכם הנ"ל מלקט הנפשו"ת טובות דהיינו הרצונות טובות שנמצא בכל אחד וגם מלקט הנפשו"ת והרצונות שאינם טובים בבחינת אריתי מורי עם בשמי שזה בחינת ארי' שבנפש דהיינו שמלקט מרת נפש בחינת ונפשה מרה לה דהיינו הרצונות שאינם טובים של תאוות עולם הזה עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב עיין שם וזה בחינת עומר שעורים שהוא קרבן ממאכל בהמה.היינו שמעלין ומניפין ומרימין כל הנפשו"ת והרצונות שאינם טובים שנפלו לתאוות הבהמיות שהם בחינת מרת נפש ועל כן הוא התחלה והכנה לקבלת התורה כי קבלת התורה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת עומר שעורים שפירש רבינו ז"ל במקום אחר ע' מור היינו בחינת התורה שהיא שבעים פנים שמקבלין על ידי בחינת אריתי מורי וכו' שזה בחינת עומר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ספירה שמיום העומר מתחילין לספור שזה בחינת אסיפת וליקוט הנפשו"ת שנפלו שאנו עוסקין בימי הספירה בכל יום ויום ללקטם ולקבצם לביאם תחת המספםר והמנין שלא יהיה נעדר ונדחה ונאבד אחד מהם ח"ו שזה בחינת ספירה כי הדבר המתפזר ונדחה אינו תחת מנין כי נהפך מנינים ומספרם על ידי הפיזור שנתפזרו ונפוצו בד' כנפות הארץ אבל עכשיו אנו מקיימין מצות ספירה ללקטם ולקבצם ולהביאם תחת הספירה והמנין שלא יעדר אחד מהם כי הנצוצות והנפשו"ת הן הן הימים והמדות כי כולם יוצאין מבחינת ז' ימים ז מדות כידוע ועל כן על ידי ספירת הימים מקבצין הנפשו"ת כנ"ל. וכל זה על ידי בחינת עומר שעורים שהוא בחינת אריתי מורי כנ"ל ועל כן סופרין לעומר כנ"ל. ועל כן מתפללין אז יודוך עמים וכו' דהיינו שיעלו כל הנפשו"ת והניצוצות מבין העמים וישובו אליו ויודו אותו יתברך. ואזי בשבועות אז נתאספין כולם:

אות ג

וזה שכתוב בחודש השלישי וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר בלב שלם באחדות כי קודם היו מפוזרים ומפורדים כי עדיין לא נתאספו יחד כל הנפשות. אבל עכשיו בסוף ימי הספירה נתקבצין כולם יחד כל הנפשו"ת ובשביל זה נקרא שבועות עצרת כנ"ל ואז מלקטין כל הנפשו"ת יחד בשדבועות בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל שזה בחינת עומר שעורים ושתי הלחם של חטים שהם מאכל אדם. היינו בחינת מרת נפש שהיא בחינת בהמיות. תאוות כנ"ל זה בחינת עומר שעורים להעלות אותם גם כן כנ"ל. עם בשמי זה בחינת שתי הלחם שהם בחינת נפשו"ת טובות שהם נקראי אדם בעלי דיעה ושכל ועל ידי זה מקבלין התורה בשבועות כנ"ל ואזי נמשך השגחה שלימה כנ"ל. וזהו שנעורין כל הלילה בשבועות כדי לזכות להמשיך קבלת התורה שהיא בחינת השגחה שלימה כנ"ל שהיא נמשכת מבחינת עינא דלא נאים ועל כן אינם ישינים כל הלילה. גם נידוד השינ זה בחינת שבירת התאוות ממון שהיא חשך עצבות סטרא דמותא כי אפילו עשירות דקדושה משא ומתן באמונה היא גם כן בחינת שינה (כמובא בדברי רבינו ז"ל) אך אותו השינה היא טובה כדי לחדש מוחו כמו שכתוב שם. אבל כשנופלין לתאוות ממון ח"ו צריכין לנדד שינה היינו לשבר תאוות ממון ועל כן קבלת התורה שהיא תלוי בשבירת תאוות ממון על כן נעורין מקודם כל הלילה לשבר השינה שהיא בחינת ממון כנ"ל. וזה בעצמו מרמז על ההשגחה שלימה בחינת עינא פקיחא דלא נאים כנ"ל. כי זה תלוי בזה דהיינו ההשגחה תלויה בשבירת תאוות ממון שהיא בחינת שינה כנ"ל:

אות ד

וזה שאוכלין אחר כך בבוקר מאכלי חלב זה בחינת עיניו כיונים רוחצות בחלב ואיתא באידרא זה בחינת שעיני ההשגחה מקבלין מעינא פקיחא דלא נאים עיין שם. ועל כן אחר שנעורין שזה בחינת עינא קיחא וכו' אז אוכלין מאכלי חלב בבחינת עיניו וכו' רוחצות בחלב כנ"ל וכל זה על ידי בחינת קבלת התורה שהיא בחינת השגחה שלימה כנ"ל. כי זהו גם כן בחינת ההפרש שבין השגחתו יתברך על ישראל לבין ההשגחה שעליהם כי ההשגחה שעליהם היא בבחינת שינה כמו מי שמביט על דבר השנאוי ונמאס בעיניו שאינו יכול לסובלו שאזי תיכף ומיד סום עיניו וטרם שחוזר הדבר להצטייר בעיניניו הוא סותמם ואזי אין הדבר נצטייר בעיניו כי אין רוצה שיצטייר בעיניו דבר שנאוי. כמו כן ממש בחינת השגחתו עליהם שהוא בחצי הראות שאינם חוזרים ונצטיירין בעיניו יתברך כביכול (כמבואר שם עיין שם) שזה בחינת ועוצם עיניו מראות ברע בחינת שינה בחינת עינים סגורות כי אינו משגיח עליהם רק בהעברה בעלמא ותיכף ומיד סותמם כביכול כי הביט אל עמל לא תוכל. אבל השגחתו עלינו היא בחינת השגחה שלימה בחינת עינא פקיחא וכו' שתיד עיניו פקוחות לובה עלינו בבחינת השגחה של ארץ ישראל שנאמר בה תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו' תמיד דייקא בחינת עינא פקיחא כנ"ל ומחמת זה שמסתכל היטב בנו אנו מצטיירין בעיניו כביכול בבחינת השגחה שלימה כנ"ל. וזה שנאמר במתן תורה אתה הראת לדעת כי ה' וכו' הראת דייקא לשון נפעל דהיינו שאתה נתראית בתוך עיניו יתברך בבחינת השגחה שלימה על ידי קבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת אריתי מורי עם בשמי וכו' תיתי ייני עם חלבי שעל ידי אריתי מורי וכו' דהיינו בחינת ולוקח נפשו"ת וכו' ועל ידי זה שתיתי ייני עם חלבי היינו קבלת התורה שנקראת יין וחלב. כמו שכתוב ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב. בלא כסף ובלא מחיר דייקא ואשר איןלו כסף דייקא. כי על ידי שבירת תאוות כסף וזהב זוכין לתורה שהיא בחינת יין וחלב כנ"ל.

אות ה

וזה בחינת אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף וכו' מזוקק שבעתים היינו שאמרות ה' וכו' דהיינו תורה זוכין על ידי בחינת כסף צרוף וכו' דהיינו כעל ידי שמצרפין ומזקקין הכסף והזהב דהיינוש משברין תאוות עשירות ומוציאין משם כל הנפשו"ת והניצוצות על ידי זה נעשה התורה כנ"ל וזהו בעצמו מה שכתב רבינו ז"ל במאמר אשרי העם הנ"ל שעל ידי שבירת תאוות ממון יכולין ליקח נפשו"ת ולעשו"ת מזה תורה. היינו כי גם מזה בעצמו נעשה תורה. היינו משבירת תאוות ממון כי כל הנפשו"ת והניצוצות הם בתוך הממון וכשהצדיק משבר תאוות ממון הוא מוציא הניצוצות משם ועושה מהם תורה (כמו שכתוב כל זה במאמר וביום הביכורים להמשיך אריכות ימים לתוך המלכו עיין שם בסימן נ"ו). וזה שאמר החכם הציליני מפיזור הנפש דהיינו שלא יהיה לו נכסין מפוזרין כי עיקר הפיזור הנפש הוא בתוך הממון כנ"ל ועל כן לקיחת ולקיטת הנפשו"ת הנאמר במאמר הזה אשרי העם הנ"ל בבחינת אריתי מורי עם בשמי כנ"ל עיקר לקיטתם הוא מתוך תאוות העשירות ששם נפילת כל הנפשו"ת ח"ו. ועל כן צריך החכם לשבר תאוות ממון כדי ליקח נפשו"ת כי משם הוא מוציאם מתוך הממון כנ"ל נמצא שהממון בעצמו נעשה תורה דהיינו על ידי שמשבר תאוות ממון ומזכך ומצרף הניצוצות הקדושים שהיו שם ומלקטם על ידי זה נעשה תורה כנ"ל וזה בחינת כסף צרוף שאמרות ה' וכו' נעשה על ידי בחינת כסף צרוף על ידי צירוף וזיקוק הכסף שמוציא משם הנפשו"ת על ידי זה נעשה תורה כנ"ל. וזהו מזוקק שבעתים היינו ז' פעמים ז' בחיות שבע שבועות של ימי הספירה שבהם מלקטים ומקבצים הנפשו"ת ומביאים אותם תחת הספירה והמנין כנ"ל ועיקר לקיטתם הוא מתוך הכסף כנ"ל. נמצא שבמ"ט ימי הספירה נזדכך ונצטרף הכסף. וזהו בחינת כסף צרוף מזוקק שבעתים כנ"ל ואז נעשה מזה תורה שמקבלין ביום החמשים שהוא שבועות כה"ל. וזהו בחינת ובחנתים כבחון את הזהב וצרפתים כצרוף את הכסף שעיקר הבחינה והצרוף של נפשו"ת ישראל הוא בבחינת צירוף כסף וזהב כי שם מלובשים כל הנפשו"ת כנ"ל. וזהו בחינת טוב לי תורת פיך מאלפםי זהב וכסף. מאלפי זהב וכסף דייקא שעל ידי שבירת תאוות כסף וזהב על ידי זה נעשה תורה שמוציאין הנפשו"ת משם ועושין מהם תורה כנ"ל.

אות ו

וזה שנמשלה התורה ליין וחלב. כי עיקר התוה על ידי בירור הנפשו"ת שמבררין אותן מתוך המקומות שנתפזרו שם וזהו בעצמו בחינת יין וחלב בחינת דם נעכר ונעשה חלב בחינת בירורין שזהו בעצמו בחינת בירור הנפשו"ת כידוע. וזהו גם כן בחינתין כי בהיין יש גם כן ב' בחינות זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש וצריך לזכך את הדמים כדי לזכות שיהיה היין בבחינת זכה נעשה ראש שהוא בחינת זיכוך הדמים בבחינת אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם. כי פגם היין הוא על ידי בחינת פגם הדמים וכשמזכך הדמם אזי היין בבחינת זכה נעשה ראש בחינת לבנונית המוחין בחינת דם נעכר ונעשה חלב נמצא שזיכוך היין לטוב הוא גם כן בחינת דם נעכר ונעשה חלב. (וכמובן כל זה במאמר האי מאן דאזיל למינסב ססימן כ"ט וכו' עיין שם) ועל כן התורה נמשלה ליין וחלב שהם בחינת בירורי הנפושת בבחינת דם נעכר וכו' שמזה נעה תורה כנ"ל וזהו אריתי מורי עם בשמי היינו ליקוטי ובירורי הנפשו"ת כנ"ל. שתיתי ייני עם חלבי היינו התורה שנמשלה ליין וחלב שהם הם בירורי הנפשו"ת בבחינת דם נעעכר וכו' אוזי נעשה מהם תורה כנ"ל וזה שכתוב אל תרא יין כי יתאדם היינו שפגם היין בבחינת דם בחינת כי יתאדם שאחריתו דם הוא בחינת אל תרא בחינת פגם ההשגחה כי כשהיין נתברר בבחינת זכה נעשה ראש בבחינת דם נעכר ונעשה חלב. שזהו בחינת יינה וחלבה של תורה כנ"ל אזי הוא בבחינת טוב עין בחינת עיני ההשגחה שנמשכין על ידי בחינת ין וחלב דהיינו על ידי התורה שזהו בחינת עיניו וכו' רוחצות החלב וזהו בח ינת טוב עין הוא יבורך בחינת כוס יין של ברכה צריך שיתן עיניו בו בחינת עיני השגחה שנמשכין על ידי יין טוב שבקדושה בחינת אדמוני עם יפה עינים הנאמר בדוד שהוא בחינת כוס של ברכה אבל פגם היין בבחינת דם כנ"ל הוא היפך מזה בחינת אל תרא יין וכו' אל תרא דייקא כנ"ל. וזהו כי יתן בכוס עינו בכיס כתיב היינו תאוות עשירות שהוא פגם הדמים פגם היין כי עיקר הבירור הוא מתוך תאוות ממון כנ"ל כי תאוות ממון הוא בחינת דם נדות בחינת וזהבם לנדה כמו שכתב רבינו ז"ל וזהו כי יתן בכוס עינו בכיס כתיב כי הם בחינה אחת שעל ידי תאוות ממון שהוא בחינת פגם הדמים על ידי זה נפגם היין כל ועל ידי זה נפגם העינים בחינת פגם ההשגחה כנ"ל וזהו בחינת נתן עיניו בממון שבעד הממון נותן עיניו דהיינו שפוגם בעינים בחינת עיני ההשגחה על ידי תאוות ממון כנ"ל. כי ההשגחה נמשכת על ידי שבירת תאוות ממון כנ"ל.

אות ז

וזה שסופרין שבע שבועות. כדי לזכות לשבועות לקבל את התורה שעל ידה נמשכת ההשגחה שהיא בחינת ז' גלדי עינא שהם בחינתזיין ימים ז' מדות כמובא. וזהו בחינת זיין ראשים של ב' השינין שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשים שהם שני שכליות שעל ידם מקבלין התורה (כמו שכתוב שם עיין שם). וכנגד זה סופרין שבע שבועות שהם הכנה לקבלת התורה ועל כן צריך למימני יומי וצריך למימני שבועי שהם בחינת ז' ימים העליונים שהם בחינת שבע שבועות כמובא בזוהר. והם בחינת ב' השכליים הנ"ל שהם תיקוני דמרכבא עילאה ומרכבתא תתאה שהם בחינת ז' ימים וז' ימים הנ"ל כי כל שכל וכל מרכבה כלולה מבחינת ז' ימים וז' מדות כידוע. ומחמת שצריכין לקבל התורה על ידי ב' שכליות הנ"ל שהם שכל עליון ושכל תחתון על כן סופרין ימים ושבועות הם בחינת ז' ימים וז' ימים בחינת ב' השכליות הנ"ל ואז זוכין לקבל התורה בשבועות כנ"ל. וזהו שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור וכו'. כי הספירה הוא ליקוט ובירור הניצוצות והנפשו"ת כנ"ל. וזהו מהחל חרמש בקמה מעת התחלת הקציר כי העומר מתתיר הקציר כי קציר התבואר מן השדות הוא בחינת ליקוטי ובירורי הנפשו"ת כידוע ועל כן היו אסורים לקצור לפני העומר כי אסור לקצרם לפני זמנם וזמנם הוא מעת הקרבת העומר שעורים דייקא כי אז נכנע הסטרא אחרא ואז יש כח לברר נפשו"ת בבחינת אריתי מורי וכו' שהוא בחינת העומר בחינת ספירה כנ"ל. ועל כן אזי דייקא יכולין לקצור התבואה מן השדות דהיינו ללקט נפשו"ת כנ"ל. וזהו מהחל חרמש בקמה תחל לספור וכו' דהיינו שמעת שמתחילין לקצור התבואה ללקט הנפשו"ת אז מתחילין לספור שהוא גם כן בחינת ליקוט הנפשו"ת להביאם ולקבצם מן היזור תחת הספירה כנ"ל וזהו ועשית חג שבועות וכו' שמזה נעשה שבועות דהיינו קבלת התורה שמקבלין על ידי ליקוט הנפשו"ת כנ"לוזהו ועשית חג שבועות לה' מסת נדבת ידך אשר תתן וכו' היינו בחינת צדקה רוח נדיבה שעל ידי זה נשבר תאוות ממון ועל ידי זה זוכין לחג שבועות היינו קבלת התורה כנ"ל.

אות ח

וזה שקורין רות בשבועות שהוא התגלות מלכות משיח מלכות דוד. כי קבלת התורה כנ"ל הוא על ידי התגלות מלכות משיח (כמו שכתוב שם במאמר אשרי העם הנ"ל) שעל ידי שבירת תאוות ממון נתגלה בחינת משיח וזוכין לקבלת התורה ועל כן בשבועות שזוכין לקבלת התורה על ידי שבירת תאוות ממון כנ"ל על כן אז בחינת התגלות משיח כנ"ל. ועל כן קורין רות כנ"ל. ועל כן דוד מת בעצרת כי עצרת הוא בחינת מלכות משיח ועל כן אז הוא יום הילולא דיליה. וזהו בעצמו בחינת התגלות משיח כי וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה וכו' ועל כן בשבועות שאז נסתלק דוד אזי תיכף נולד ונתגלה משיח שיבא במהרה בימינו אמן.

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה