אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › לולב ואתרוג ב

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · לולב ואתרוג ב

לולב ואתרוג א

הלכה ב

אות א

על פי המאמר המתחיל ויהי הםמריקים שקיהם וכו' בליקוטימוהר"ן הראשון (בסימן י"ז)עיין שם כל המאמר כולו.

וזה בחינת ד' מינים כי האתרוג פרי עץ הדר. הוא בחינת כלל ההתפארות של ישראל מה שהשם יתברך מתפאר ומתהדר ומתעלה כביכול על ידי כלל ישראל. כי האתרוג הוא בחינת כנסת ישראל כידוע. ועל כן נקרא פרי עץ הדר על שם ההידור וההתפארות שהשם יתברך מקבל מכלל ישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות כי אפילו פושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו השם יתברך מתפאר עמו (כמבואר במאמר הנ"ל). וזה בחינות אתרוג פרי עץ הדר שהוא בחינת כולך יפה רעיתי ומום אין בך כידוע היינוש כל ישראל כולם יפים ונאים בעיני השם יתברך. כי הוא יתברך מקבל התאפרות מכולם אפילו מהפחות שבפחותים כנ"ל. ועל ידי ההתפארות שהצדיק מוצא בכל ישראל, בכלל ובפרט וכו'. על ידי זה הוא מוצא ומשיג כל הרצונות שהיו להשם יתברך בכל הבריאה כולה בכלל ובפרט וכו' (כמבואר שם עיין שם היטב). וזה בחינת הנענועים של הלולב כי עיקר הנענועים הם עם הלולב כי הלולב זה בחינת תדיק יסוד עולם. בחינתצדיק כתמר יפרח. היינו שמחברין האתרוג פרי עץ הדר עם הלולב שהוא בחינת הצדיק כנ"ל ואז מנענעין בכל הו' קצוות שהם כלל העולם כלל הבריאה כולה. דהיינו שמנענעין ומפשין בכל הששה קצוות שהם כלל הבריה. כולה את כל הרצונות שהיה להשם יתברך בכל הבריאה בכל הדברים שנבראו בכל הששה קצוות למעלה ולמטה ובד' רוחות מוצאין ומשיגין את כוונת רונות הבריאה של השם יתברך על ידי האתרוג שמחברין עם הלולב שהוא חבינת ההתפארות של כל ישראל בכלל ובפרט וכו' כנ"ל כי על ידי ההתפארות שמומאין בישראל וכו' על ידי זה משיגין ומוצאין כל הרצוונת שהיה להשם יתברך בכל הבריאה כולה כנ"ל:

אות ב

וזה אנו זוכין אחר ראש השנה ויום הכפורים כי אז בראש השנה הוא בחינת התגלות ההתפארות שהשם יתברך יתפאר עם עמו ישראל. שעל ידי זה נופל פחד ויראה אפילו על שנאני שחק. וזה בחינת ראש השנה שאז הוא פחד יצחק בחינת פחד ויראה שנופל אז על כולם כי אז הוא יתברך לובש בגדי התפארותו כי הוא יום גנוסיא דמלכא. בחינת הולדת והתגלות המלכות בחינת ה' מלך גאות לבש וכו' כי בראש השנה נברא העולם. וכל הבריאה היתה בשביל השעשועים וההתפארות של ישראל כנ"ל. ועל כן נופל אז פחד ויראה על כולם. בחינת ובכן תן פחדך על כל מעשיך וכו'. וזה בחינת קול שופר כי איתא שם במאמר הנ"ל שאי אפשר לזכות לקבל מהצדיק יראה ואהבה וכו' כי אם על ידי תיקון השכל שנתתקן על ידי תיקון המעשים וכו' (עיין שם היטב). ואיתא שם שלימות השכל הוא על ידי שלימות המזבח שהוא בחינת אכילה בקדושה. ושלימות המזבח נעשה על ידי גרים וגרים נעשים על ידי צדקה לעניים מהוגנים. בחינות הון יוסיף רעים רבים כי על ידי צדקה נעשה אויר הנח והזך. ואז כשמדברים דיבור ישראלי הקול הולך ונשמע למרחוק עד שנכתב בספריהם ואז רואין העובדי כוכבים ומוצאין זאת בספריהם ועל ידי זה הם באין ונתגיירין. כי יש טוב כבוש ביניהם וכו' וזה הטוב נתעורר וכו' (עיין שם כל זה היטב היטב). וזה בחינת ראש השנה שאז אנו צריכין לזכות ליראה ואהבה על ידי התגלות ההתפארות בשביל זה נברא העולם כי אז בראש השנה נברא העולם אך אי אפשר לגלות כל זה כי אם על ידי הצדיק הדור האמיתי. שעל ידו עיקר התגלות ההתפארות (כמבואר שם). ובשביל זה נוהגין ישראל לנסוע על ראש השנה לצדיקים. אך לפעמים על ידי עכירת המעשים נחשך השכל. ואין זוכין לקבל ולינק מאור הצדיק לקבל ממנו יראה ואהבה כנ"ל במאמר הנ"ל. והתיקון לזה הוא על ידי צדקה. שעל ידי זה יכולין להשמיע הקול למרחוק עד שישמעו רחוקים ויבואו ויתגיירו. ועל ידי זה נשלם המזבח ואז זוכין לאור הצדיק לקבל ממנו יראה ואהבה וכו' עיין שם. וזה בחינת הצדקה שנוהגין כל ישראל להרבות בצדקה מאד באלו הימים וכל ישראל מתפייסין ומתרצין זה עם זה. וכולם נכללין כאחד באהבה רבה באלו הימים. שכל זה הוא בחינת האורי הנח והזך. שרוחם נחים זה עם זה ואז יכולים להוציא הקול דקדושה להשמיע עד למרחוק כנ"ל. וזה בחינת קול השופר שהוא בחינת קול דקדושה שנשמע עד למרחוק בבחינת ויהי קול השופר הולך וחזק מאד, מאד דייקא כי מאד זה סטרא דמותא (כמובא במקום אחר) היינו שגם בסטרא דמותא שהם העובדי כוכבים ואומין דעלמא גם שם נשמא קול השופר. כי על ידי קול הזה של השופר כולם מתעוררין ובאים ומתגיירן. כי קיבוץ גליות יהיה על ידי קול השופר, כמו שכתוב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וכו' והנדחים וכו' והשתחוו לה' וכו'.ששכל האובידם והנדחים שהוא בחינות הטוב שכבוש בין העובדי כוכיבם והרשיעם שנדחה ונאבד ביניהם. והכל יוחר אל הקדוש על ידי קול השופר שהולך וחזק מאד. שמחזק אפילות את טוב שכבוד בסטרא דמותא בין העובדי כוכבים והרשעים שיזכור את מעלתו מהיכן הוא בא בבחינת והוי ליה קרנא וחקיק עליה אנא בריה קלה שבים וכו'. דהיינו שהטוב זוכר את מעלתו וכו' (עיין שם היטב). וזה בחינת קרן השופר שם מוציאין הקול זה בחינת קרנא הנ"ל שהוא בחינת צדקה שהוא קרן הקיימת לעד. כי על ידי הצדקה שהוא בחינת קרן כנ"ל. על ידי זה נעשה אויר הנח ויכולין להוציא הקול שיהיה נשמע למרחוק. שזה בחינת קרן השופר שנעשה על ידי קרן הקיימת של הצדקה שדרך שם מוציאין הקול דקדושה שהוא בחינות קול שופר. כי עיקר קול השופר הוא התרועה כמו שכתוב יום תרועה יהי לכם. ותרועה זה בחינת יעקב שהוא בחינת צדקה כמו שכתוב משפט וצדקה ביעקב וכו' כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן ב'). כי מקרן הצדקה נעשה בחינת קרן השופר שדרך שם מוציאין הקול. כי הוא בחינת אויר הנח והזך כנ"ל שעל ידי זה קול נשמע למרחוק עד שיבואו רחוקים ויתגיירו. כמו שאנו אומרים בראש השנה וישמעו רחוקים ויבואו ויכירו וכו' שזה חבינת קיבוץ גליות שנעשה על ידי השופר שנתקבץ הטוב מכל העובדי כוכבים והרשעים שכול באים ומתגיירין ושבים בתשובה וכו' כנ"ל:

אות ג

נמצא שבראש השנה שהוא בחינת התגלות ההתפארות שהוא בחינת יראה בחינת פחד יצחק. ובסוכות הוא בחינת אהבה. בחינת חיבוק יד ימין בחינת חסד כמובא. ואז השם יתברך מגלה רצונו לכל אחד ואחד ומרומם קרנם של ישראל ומחלק להם מתנות. ועיקר המתנות הוא בחינת הד' מינים שזיכה אותנו השם יתברך ברחמיו באלו הימים. שבזה הראה השם יתברך לכל באי עולם שאנחנו עמו. והוא מתפאר רק בנו כי כל ההתפארות בידינו שהוא בחינת האתרוג ומיניו שהוא פרי עץ הדר בחינת התפארות כנ"ל. וזהו בחינות מתנות שנותן לנו מה שמגלה לכל העולם על ידי שזיכה אותנו בד' מינים אלו שכל ההתפארות הוא עמנו כמבוא בזוהר הקדוש מאן נצח קרבא מאן דאחיד מאנא זיינא בידיה. כי בראש השנה נברא העולם וכל הבריאה היתה בשביל ההתפארות שיקבל מישראל כנ"ל אך מי יעיד על זה. על כן זיה אותנו בד' מינים הללו ונתן בידינו פרי עץ הדר כלל כל ההתפארות להורות ולגלות שכל ההתפארות הוא עמנו כי בידינו הוא כלל ההתפארות שהוא האתרוג. שעל ידי זה יכולין לנענע לכל הו' קצוות לבקש ולחפר ולהשיג כל הרצונות של כל הבריאה כולה כנ"ל שזהו בחינת הנענועים עם הלולב שהוא בחינת צדיק כתמר יפרח וכו' כנ"ל:

אות ד

וזה בחינת ערבי נחל שמחברין עם לולב ומיניו. כי ערבי נחל מרמזין על הטוב שיוצא מן העובדי כוכבים והרשעים. כי ערבי נחל הם בלא טעם וריח שמרמז על פושעי ישראל (כמובא בדברי רז"ל). היינו בחנית הטוב הכבוש בין הרחוקים שבאין ומתגיירין שעל ידי זה נשלם השכל שעל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל. וזה בחנית הדס שיש לו ריח טוב, זה בחינת שלימות המזבח. בחינת אשה ריח ניחוח לה'. כי עיקר שלימות המזבח הוא על ידי הרים דהיינו על ידי שחוזר הטוב הכבוש בין העובדי כוכבים הו בחינת נשמות ישראל, ועל ידי שהם חוזרין אל הקדושה על ידי זה נשלם המזבח. ונשמות ישראל הם בחינת ריח (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר). כי עיקר יניקת הנשמה הוא מהריח כמו שאמרו רז"ל (ברכות מ"ג) איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף הוי אומר זה הריח. ועל כן נשלם המזבח על ידי הנמות כנ"ל. שזהו בחינת אשה ריח ניחוח וכו' כנ"ל. וזה בחינת הדס בחינת ריח וכו' כנ"ל. ועל כן בשבת מריחין בהדס (כמובא בגמרא ובכתבים). כי בשבת אז עולין כל הקדושו"ת והטוב שהיה כבוש בין הסטרא אחרא בימי החול כמובא שזהו ממש בחינת גרים ועל כן מריחין אז ריח טוב של הדס. כי הטוב הוא בחינת נשמות שיראל שמהם כל הטוב (כנ"ל במאמר הנ"ל) שהם בחנית ריח כנ"ל ועל כן האבות נמשלו להדס משולש כידוע כי האבות כולם היו מגיירין גרים כמו שכתוב במדרש כמובא בדברי רבינו ז"ל (בסימן רכ"ח) על כן נשמלו להדס בחינת ריח כנ"ל. ועל כן מרדי היהודי אשר שמעו הולך בכל המדינות.שזהו בחינת הדיבור הישראלי שנשמע למרחוק עד שבאין העובדדי כוכבים ומתגיירן בבחינת ורבים מעמי הארץ מתייהדים וכו' (כמבואר כל זה במאמר הנ"ל) על כן נאמר במרדכי ויהי אומן את הדבר בחינת הדס בחנית ריח טוב שזה בחינות שלימות המזבח. בחינת אשה ריח ניחוח שנשלם על ידי הגרים שמתגיירין על ידי מרדכי היהודי וכו' (כנ"ל עיין שם). וכן מרדכי נקרא על שם הריח כמו שאמרו רז"ל (חולין קל"ט) שמרדכי הוא בחינת מר דרול מרי דכיא שהוא ראש לכל הבשמים בחינת ריח כנ"ל:

אות ה

ועל כן אברהם ראש לגרים והוא התחיל לעשו"ת גרים כמו שכתוב ואת הנשפ אשר עשו וכו' כי אברהם הוא בחינת חסד. כי אברהם היה עושה חסד וצדקה הרבה עם כל העולם שזה בחינת אויר הנח והזך. ועל ידי זה היה יכול לעשו"ת גרים כנ"ל וזה בחנית יום הראשון של סכות שאז הוא בחינת אברהם בחינת חסד כי אז מתקבצין כל החסדים יחד הפנימים והמקיפים (כמבואר בכוונות) ועל כן אז הוא עיקר לקיחת ד' מינים מן התורה כמו שכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון וכו'. כי עיקר שלימות המזבח הוא על ידי החסד שעל ידו נעשה אויר הנח וכו' והרצונות שמגלה הצדיק שזה בחינת ד' מינים כנ"ל. ועל כן איתא בכתבים שבערב סוכות צריכין להרבות בצדקה מאד כי עיקר התיקון הוא על ידי הצדקה כנ"ל כי בסוכות אז הוא בחינת שלימות המזבח על ידי הגרים כי אז מקריבין קרבנות הרבה יורת מכל הימים טובים שזהו בחנית שלימות המזבח. כי אז מקריבין שבעים פרים בשביל שבעים אומות שזהו בחינת גרים שאנו מקריבין קרבנות בשבילם כדי שיהיה להם קיום כמובא. ועיקר כוונתינו שיהיה להם קיום כדי לברר הטוב מהם שהם הגרים. נמצא שבסוכות הוא בחינת שלימות המזבח על ידי הגרים כנ"ל ועל כן אומרים אז בסוכות בכל יום למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד כנ"ל להודיע לכל אפילו לאומין דעלמא כי ה' הוא האלקים וישמעו רחוקים ויבואו וכו' דהיינו גרים כנ"ל. ושלימות המזבח הוא בחינת אכילה בקדושה (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר) הכי הוא חג האסיף שאוסף כל מיני מאכל בחינת תקיון האכילה בקדושה שזה בחינת שלימות המזבח שעל ידי זה נשלם השכל שעל ידי זה יכולין לגלות ההתפארות והרצונות שהם בחינת יראה ואהבה שזה בחינת אתרוג ולולב ומיניו וכו' כנ"ל:

אות ו

וזה בחינת ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך. ואברכך בממון זה בחינת הון יוסיף רעים רבים כנ"ל. על ידי זה ואגדלה שמך בחינת שמעו הולך בכל המדינות וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל). ועל ידי זה נעשים גרים בחינת ואעשך לגוי גדול בחינת ואת הנפש אשר עשו וכו' כנ"ל (עיין היטב במאמר הנ"ל אמן):

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה