אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › חנוכה ג

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · חנוכה ג

חנוכה ב

הלכה ג

אות א

על פי המאמר מי האיש החפץחיים בליקוטי הראשון בסימןל"ג. עיין שם כל המאמר כולו. והכלל שהשם יתברך בכל מקום. כי מלא כל הארץ כבודו ואיהו ממלא כל עלמין וכו' על כן אין שום יאוש בעולם כלל. כי בכל מקום יכולין למצוא השם יתברך והתורה ולהתקרב אליו. והעיקר על ידי הצדיק הדור האמיתי שכפה את יצרו והוא דומה למלאך ה' צבאו ממש. ועל ידי זה בכל מקום שהוא מסתכל ורואה מדות רעות ותאוות רעות וכיוצא. תיכ ף נופל ונתבטל הרע שוכן על הטוב. כי הרע החופה על הטוב נתבלבל ונופל לגבי הצדיק האמת שכפה את היצרו הרע וכו' (עיין שם כל זה היטב). כי יש ימי טוב וימי רע וכו' (עיין שם כל זה היטב). נמצא שהצדיק יכול לבנות אותיות התושה מכל דבר שבעולם כי אפילו התורה שהיתה שרויה ומתכסה בין העובדי כוכבים והרשעים שאין אדם יודע ממנה הוא יכול להוציא אותה ולבנותה מחדש על ידי שהימי רע נכנעין ונופלין נגדו. ונתגלה בחינת הימי טוב שהוא בחינת התורה שנתגלה מתוך הלבושין והצמצומים. ואזי נתוסף בהטוב הזה אור רק מלעילא כי מתחילה כשהיה הטוב מכוסה בין הקליפות לא היה נמשך עליו אור רב כי אם כדי חיונו בצמצום כדי שלא יינקו הקליפות יותר מדאי. אבל עכשיו כשנתבטל הרע והקליפות ונתגלה הטוב בעצמו. אזי נתוסף ונמשך עליו אור רב מלעילא וכו'. ועל ידי זה שנתגלה התורה הוא זוכה לשלום וכו'. בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר. היינו בין בטיבו בין בעקו ימצא בו השם יתברך וכו'. ובהתורה יש נגלה ונסתר. והנסתר הוא בחינת אורייתא דעתיקא סתימאה בחינת אהבה שבדעת וכו'. ויש אהבה שהוא בדעת שהוא בחינת סתרי תרוה פנימיות התורה וכו'. וכל אדם יכול לטעום טועם אור האהבה הזאת אפילו בזמן ובמדות על ידי שמקשר לבו לדעתו. שיהיה לבו ברשותו וכו'. וכל אחד לפי מדריגתו יש לו בחינת אהבה שבזמן ואהבה שבדעת וכו' כי אהבה שבדעת שבמדריגה התחתונה הו בחינת אהבה שבזמן במדריגה העליונה וכו' וכו'. (עיין שם כל זה היטב היטב):

וזה בחינת חנוכה שמצותה בשמן להדליק נר חנוכה כי בימי מתתיהו גברה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם על חוקי רצונך. ורצו לבטל את ישראל מכל התורה והנס היה על ידי הכהן גדול. כי כשמלכות הרשעה שהוא הסטרא אחרא מתגברין על ישראל בכלל או בפרט ואין מניחין את ישראל לילך בדרכי ה' באמת. לעסוק בתורה ומצוות. ורוצים להשכיח ולהעלים התורה לגמרי ח"ו. ולפעמים מתגברים ח"ו מאד מאד עד שהטוב שיש בישראל בכל אחד ואחד נתעלם לגמרי עד שאין ידועים כלל. איך להתעורר עצמו לשוב להשם יתברך באמת אזי עיקר התיקון הוא על ידי הצדיק הדור האמת כי על ידי שזוכין להתקרב להצדיק האמת אזי כשהצדיק האמת עוסק עמו ומדבר עמו ורואה מעשיו ומדותיו. אזי הרע נתבטל ונתבלבל לגמרי כנגד הצדיק האמת שכפה את יצרו והכניע הימי רע ואזי הרע נופל והטוב נתגלה אפלו מעמקי עמקי הקליפות (כמבואר היטב במאמר הנ"ל). כי הצדיק יכול לבנות התורה ולגלות הטוב מכל אדם שבעולם אפילו אם הוא במקום שהוא. וזה היה תוקף הנס של חנוכה שמלכות הרשעה חשבה שעל ידי שהתגברו על ישראל לבטלם מתורה ומצוות על ידי זה אין להם תקומה ח"ו מאחר שעיקר חיותינו וכחינו הוא רק מהתורה והמצוות. אבל השם יתברך הפליא חסדו עמנו ושלח לנו אז את מתתיהו כהן גדול. וחביריו הכהנים היו גבורי כח וגבורתם היה מן הקדושה על ידי שזכו להתגבר על יצרם שעל ידי זה זכו לגבורתם הגדולה. כי היו צדיקים גדולים מאד ועל ידי שהיו גבורי כח בחינת גבורי כח עושי דברו הנאמר במאמר הנ"ל. על ידי זה זכו להכניע ולהשפיל ולבטל מלכות יון הרשעה. כי הרע נפל נגדם והיו יכולין לגלות הטוב דהינו התורה אף בזמן שישראל בטלים מן התורה והמצוות על ידי התגברות מלכות הרשעה. כי הצדיקים גבורי כח יכולם לבנות התורה מכל דבר כנ"ל. כי הוא מפשיט את הימי טוב מן הלבושים והצמצומים של הימי רע על די שכפה את הימי רע כעל ידי כפיפת היצר וכו'. ואזי נתוסף בהטוב אור רב מלעילא כי מתחילה לא היה מאיר כל כך וכו' כנ"ל. וזה בחינת נר חנוכה שאנו עכשיו להמשיך ולגלות אור התור גם למטה מי' טפחים ששם יש אחזית החיצוים כידוע. ועשיו על ידי הכח של הצדיקם גבורי כח עושי דברו שהם מתתיהו ובניו על ידי זה ננע ונופל הרע היינו הימי רע היינו אחיזת החיצונים ונתגלה הטוב היינו הימי טבו גם למטה עד שאנו יכולין לבנות את התורה. ולגלות אותו בכל מקום ועל כן מצות נר חנוכה הוא בחוץ ברשו"ת הרבים מדינא. כי רשו"ת הרבים הוא מקום אחיזת הסטרא אחרא שהוא בחינת רשו"ת הרבים כידוע. אבל עכשיו גם שם נתגלה אור התורה. כי הרע היינו הימי רע נופל על יד כח הצדיקם גבורי כח כנ"ל. ונתגלה הטוב דהיינו התורה בל מקום ואזי נתוסף בו אור רב מלעילא. וזה בחינת אור הנרות של חנוכה כי המדליק צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה.כי כשמגלין אור התורה למטה ובונין ועושין את התורה שהיתה מלובשת ומוסתרת במדור הקליפות אזי נתוסף בה אור רב מלעילא כנ"ל. וזה בחינת נר חנוכה מוסיף והולך כי מעלין בקודש. כי בכל פעם שמתגלה התורה יותר נתוסף אור יותר מלעילא בבחינת לשמוע בקול דברי כנ"ל ועל כן היה עיקר הנס על ידי הכהן גדול. כי הרב שהוא הצדיק נקרא בשם כהן. כמו שכתוב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. כי מלאך ה' צבאות הוא. ודרשו רז"ל אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו'. (כמובא זה במאמר הנ"ל). כי כהן הוא בחינת חסד בחינת אהבה שהוא בחינת התורה שהרב מגלה שהוא בחינת אהבה כי בכל התורה כולה מלובש אהבתו יבתרך (כמבואר במאמר הנל). אבל העיקר התגלות התורה והכנעת הימי רע הוא על ידי הצדיק והרב האמת שבדור. שזכה לבחינת אהבה שבדעת כמבואר במאמר הנ"ל כיה כל אחד. כי על ידי שהצדיק הוא גבור כח שכפה את יצרו ועל ידי זה זכה לאהבה שבדעת. (כמבואר שם בסוף המאמר הנ"ל). ומחמת זה דייקא הוא יכול להכניע ולכפות את הימי רע. שבכל מקום שהוא רואה ומסתכל נופל הרע ונתגל הטוב. כי הרע נתבטל נגדו כי עיקר אחיזת הרע הוא רק למטה בזמן ובמדות. ושם יש ימי טוב וימי רע ועל כן יש להם אחיזה שם אבבל למעלה בבחינת אהבה שבדעת בחינת סתרי תורה שם אין הם שום אחיזה כלל. ועיקר אחיזתם למטה ח"ו הוא רק מחמת שאין זוכין שתתקשר האהבה שבימים עם האהבה שבדעת ותקבל אור משם על ישי שאין מתגבר שיהיה לבו ברשתו ואינו מקשר לבו לדעתו אזי הוא ח"ו בחינת נרגן מפריד אלוף ונפרד ח"ו האהבה שבימים בחינת הימי טוב מהאהבה שבדעת ואזי ח"ו מתגברין הימי רע ויונקם מהם ומכסים עליהם כנ"ל. אבל הצדיק שכבש את יצרו וזכה שיתקשרו ויוכללו הימי טוב בחינת אהבה שבימים לבחינת אהבה שבדעת כי לבו ברשתו כנ"ל. על כן אין להרע שום שליטה נגדו על כן נופל ונתבטל הרע נגדו. כי אין להימי רע שום שליטה ואחיזה כלל בבחינת אהבה שבדעת. ואפילו בבחינת האהבה שבימים אין להם שום שליטה כשהיא מקושרת ונכללת עם האהבה שבדעת. ועל כן תיכף כשהצדיק האמת מכניס אצל הרשעים הימי רע בכחו הגדול ומגלה בחינת הימי טוב נתוסף בהם מיד אור רב מלעילא כנ"ל וזהו בעצמו בחינת אור האהבה שבדעת שנתגלה על ידי הצדיק האמת שהוא אור רב מלעילא כי משם עיקר האור. כי תיכף כשהצדיק מכניע הימי רע ומגלה הימי טוב אזי נתקשר תיכף הטוב שהיא בחינת האהבה שבימים עם שורשו שהוא האהבה שבדעת שעל ידי זה נתבטלה אחיזת החיצונים לגמרי כנ"ל וזה בעצמו בחינת אור רב מלעילא כנ"ל (והבן הדברים היטב).

אות ב

ועל כן זה הצדיק שיש לו זה הכח כי זכה לאהבה שבדעת הוא בחינת כהן גדול שהוא בחינת אהבה העליונה שבדעת שהוא בחינת אהבה גדולה בחינת כהן גדול ועל כן על ידו דייקא היה עיקר הנס של חנוכה. כי היוונים שהם מלכות הרשעה טימאו כל השמנים שהוא בחינת הדעת היינו בחינת הדעת והתורה המלובש למטה ששם יש ימי טוב וימי רע. וגם שם הוא בחינת דעת שהוא תורה כי הדעת מתפשט בכל הימים והמדות ומחמת שיש שם ימי טוב וימי רע על כן בעת התגברותם טימאו כל השמנים שהוא בחינת דעת והתורה של הימי טוב על ידי אחיזת הימי רע כנ"ל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום נעשה נס ומצאו צלוחית של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול זה בחנית שמן משחת קודש. היינו הדעת העליון ששם האהבה שבדעת שהוא בחינת סתרי תורה שהוא בחותמו של כהן גדול. כי אין מי שיזכה לזה כם אם בחינת הכהן גדול שהוא בחינת האהבה העליונה בדעת. ועל ידי השמן החתום הזה של הכהן גדול שהוא בחינת סתרי תורה. בחינת אור האבה שבדעת על ידי זה נעשה נס כי לא היה בו להדליק כי אם יום אחד. כי אור הדעת הזה לא יתגלה כי אם לעתיד לבא שהוא בחינת יום אחד הוא יוודע לה' וכו' (כמבואר במאמר הנ"ל) ונעשה נס ודלק שמנה ימים. כי על ידי כח הצדיקים גבורי כח המתגברין על יצריהון. על ידי זה הם ממשיכין אור האהבה שבדעת עד שיאר אור האהבה שבדעת באהבה שבימים ובמדות. כי לבם ברשותם. ומקשרים היים והמדות שבלב לאור האהבה שבדעת ומקבלין הימים והמדות אור משם. שעל ידי זה זוכין לטעום אור האהבה שבדעת גם בזמן ובמדות. וזהו בחינת הנס הנ"ל של חינוכה שהשמן של כהן גדול שהוא בחינת האהבה שבדעת כנ"ל שעיקר הארתו הוא רק לעתיד לבא. בחינת יום אחד הוא יוודע לה' וכו' כנ"ל שזהו בחנית שלא היה בו להדליק כי אם יום אחד כ"ל. ונעשה נס ודלק שמנה ימים. כי אור האהבה שבדעת שהוא בחינת יום אחר האיר באהבה שבימים שהם ז' ימי בראשית שזהו הדלקת נרות חנוכה שמנה ימים כדי שתאיר אור האהבה שבדעת בתוך הז' ימים שהם בחינת זיין מדות בחינת מדות ימי כנ"ל.

אות ג

וזה בחינת ההזאות של הכהן גדול ביום הכפורים לפני ולפנים ובהיכל שהיו אחת למעלה ושבע למטה. כדי שיאיר אור האהבה שבדעת. שהוא בחינת אחת למעלה. בשבעת שלמטה שהם בחינת ז' מדות ז' ימים. שהוא בחינת אהבה שבמדות וזמן. שי שמעתי שח' ימי חנוכה הם כנגד ח' הזאות של הכהן גדול ביום הכפורים היינו כנ"ל. ועל כן היה מונה ההזאה הראשונה שלמעלה עם כל הז' שלמטה. כמו שכתוב אחת, אחת ואחת, אחת ושתים וכו'. כדי שיאר אור דלעילא בחינת האהבה שבדעת בחינת אחת למעלה בז' שלמטוה בבחינת ז' ימים ומדות כנ"ל.

אות ד

כי הכהן גדול שהוא בחינת אהבה גדולה העליונה היה נכנס ביום הכפורים לפני ולפנים אל מקום הארון והלוחות. שהוא בחינת דעת עליון כי הבית המקדש בכלל הוא בחינת דעת כמו שכתב רבינו ז"ל כמה פעמים כמו שאמרו רז"ל (ברכות ל"ג) כל מי שיש בו דיעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו. אך גם בבחינת דעת יש כמה וכמה מדריגות (כמו שכתב רבינו ז"ל במאמר הנ"ל). כי בחינת אהבה שבדעת שבמדריגה התחתונה הוא בחינת אהבה שבימים במדריגה העליונה. ועל כן היה בבית המקדש עצמו כמה וכמה קדושו"ת בחינת כמה מדריגות כמו שאמרו רז"ל עזרת ישראל מקודשת ממנו וכו' מקום דריסת רגלי הכהנים מקודש ממנו וכו'. בין האולם ולמזבח וכו' ההיכל וכו'. עד לפני ולפנים מקודש ממנו שאי נכנס לשם אלאא הכהן גדול ביום הכפורים. כי שם תכלית הקדושה תכלית הדעת עליון. ושם היה עומד הארון והלוחות שקיבל משה רבינו מידיו של הקדוש ברוך הוא. ושם עיקר אהבתן של ישראל עם אביהם שבשמים. בחינת בין שדי ילין (שיר השירים א') שהם בדי הארון ששם היה נותן הכהן גדול הקטרת על האש ביום הכפורים. וטשם הזה את ההזאות אחת למעלה ושבע למטה. לכפר על כל ישראל. כי כל הכפרות על כל החטאם תלויים בכהנים שהיו מקריבם הקרבנות על ישראל. כי הכהן איש חסד הוא בחינת גבור כח. כי הכהנים היו אנשי חיל גבורים גדולים כמו שאמרו רז"ל כי עיקר הכהונה זכו על ידי קדושת הברית כמו שכתבו (דברים ל"ג) כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו זה בחינת גבורי כח הנ"ל. אילין אינון דמתגברין על יצריהון. כי עיקר ההתגברות על יצרו הוא רק בתאוה זו. ועל כן מחמת שהכהן איש חסד הוא בחינת גבור כחה את יצרו וזכה לאהבה שבדעת. בחינת כי שפתי כהן ישמרו דעת שהם בחינת הצדיק האמת כנ"ל. כי הכהנים בכלל הם בחינת אהבה שבדעת. כנגד כלל ישראל. על כן כשאחד מישראל נפל באיזה חטא ח"ו. היה מביא קרבן אל הכהן והיו סומכים על הקרבן ומתוודים כל עוונותיהם. ועל ידי זה נמשכו כל העוונות על הבהמה של הקרבן. וכשלקחה הכהן להקריבה היה תיכף נופל ונכנע ונתבטל הרע שהם החטאים והעוונות ונתגלה ונתברר בחינת הימי טוב בחינת התורה שהיתה נסתרת שם. כי הרע נפל ונתבטל כנגד הכהן איש חסד. שהוא בחינת גבור כח בחינת הצדיק שזה לכפות את יצרו וכו' כנ"ל. ועל כן היתה עיקר הכפרה בבית המקדש. כי שם הוא בחינת דעת בחינת אהבה שבדעת. שעל ידי זה עיקר הכח של הצדיק להכניע הרע ולבטלו מישראל על ידי שזכ לבחינת אהבה שבדעת וכו' כנ"ל. וכל מה שצריכין כפרה הגדולה ביותר צריכין שיתעסק בו צדיק גודול ביותר. כדי שיכול להמשיך אור האהבה שבדעת העליון יותר. ועל כן ביום הכפורים שאז צריכין כפרה על כל העוונות על כלל ישראל. על כן כל העבודות של יום הכפורים לא היו כשרים אלא בכהן גדול שהוא בחינת הצדיק הגדול שיש לו כח ליכנס לפני ולפנים להמשיך משם אור האהבה שבדעת העליון מאד. ועל ידי זה היה מכפר על כל ישראל. כי היה לו כח להכניע ולבטל כל הרע של כל העוונות של כל ישראל ולגלות הטוב. היינו הימי וטב. ולהאיר בו אור רב מלעילא בחינת האהבה שבדעת שזהו בחינת אחת למעלה ושבע למטה וכו' כנ"ל.

אות ה

וזה בחינת ההלל של חנוכה זה בחני בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר. הנאמר במאמר הנ"ל שהוא בחינת שלום שזוכין על ידי התורה שמגלין ובונין מעמקי הקליפות על ידי כפיית היצר וכו'. (כמבואר שם עיין שם). כי זה עיקר ההלל כשזוכין למצוא את השם יתברך בכל מקום בין בטיבו בי בעקו וכו'. בחינת (תהלים י"ח) מהולל אקרא ה' ומן אויבי אושע. בחינת (תהלים קי"ח) מן המיצר קראתי י"ק וכו'. שזהו בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל. שזה עיקר ההלל כנ"ל.

אות ו

וזה בחינת הצדקה שנוהגין ליתן בחנוכה. כי עיקר העניות ח"ו הוא מחמת התגברות הימי רע על הימי טוב שהוא בחינת פגימת הלבנה שמשם העניות. שהוא בחינת התגברות שבע שני הרעב על שבע שני השבע ח"ו בבחינת כל ימי עני רעים. וזה שנותן צדקה לעני הוא בחינת הצדיק בחינת צדיק חונן ונותן. והוא מכניע הימי רע מן העני. ונתגלה בחינת ימי טוב. בבחינת (תהלים קי"ג) טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו בחינת עושי דברו הנ"ל. ועיקר הצדקה הוא ליתן לעני הגון העוסק בתורה ומצות להיות תמכי אורייתא. וכשנותן לעני כזה נמצא שהוא בונה את התורה ממש על ידי הצדקה שנות ן לו. כי הוא מסמיך את התלמיד חכם ויכול לעסוק בתורה על ידי זה. כי מקודם היה מתבטל מדברי תורה מחמת חסרון הפרנסה כי אם אין קמח אין תורה (אבות פרק ג') ועכשיו על ידי שזה נותן לו צדקה וסומך אותו הוא יכול לעסוק בתורה נמצא שזה עוסק בתורה על ידו. נמצא שהוא בחינת בונה את התורה. דהיינו הימי טוב שמגלה מתוך הימי רע מום דוחק העניות שהם בחינת ימי רע בחינת כל ימי עני רעים כנ"ל. ועל כן הוא בחינת הצדיק שהוא בונה גם כן את התורה את הימי טוב ומכניע הימי רע כנ"ל ועל כן על ידי הצדקה זוכה לבחינת אהבה בדעת שהוא בחינת סתרי תורה. שהו א בחנת אורות הצחצחות כידוע בבחינת (ישעיה נ"ב) ותפק לעב נפשך וכו' אזי יבקע כשחר אורך וכו'. והשביע בצחצחות נפשך כי משם עיק השפע בבחינת בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא כי אם במזלא תליא מילתא. שהוא המזל העליון שהוא בחית אהבה שבדעת בחנית סתרי אורייתא. בחינת אורייתא דעתיקא סתימאה כידוע.

אות ז

וזה בחינת מה שלעולם קורין פרשת מקץ בחנוכה. כי זאת הפרשה מדברת מגדות יוסך הצדיק שנתגדדל בארץ מצרים על ידי שכפה את יצרו. ועל ידי זה זכה שנתבטל הרע נגדו היינו הימי רע. ועל כן נעשה מושל על כל ארץ מצרים שהוא תוקף הרע ערות הארץ. כי תוקף הרע של ארץ מצרים נתבטל נגדו עד שנעשה מושל עליהם. והכניע כל הרע של מצרים. עד שהיו יכולים ישראל להיות שם אחר כך בגלות (כמו שמובא בספרים) שבשביל זה הוכרח יוסף להיות שם מקודם. כי אם לאו לא היו יכולים לסבול אתה גלות של מצרים. שהיה שם תוקף הרע מאד. אבל על ידי כח של יוסף הצדיק שהתגבר על יצרו על ידי זה נכנע הרע של מצרים ונתבטל נגדו ועל כן היה יכול יוסף לפתור חלומת. כי החלום הוא מעורב עם דברים בטלים כמו שאמרו רז"ל זשזה בחינת התערבות הטוב עם הרע כי האמת שיש בהחלום זה בחינת טוב בחינת ימי טוב. והשקר ודברים בטלים של החלום. זה בחינת ימי רע. ומחמת שהימי רע מכסין על הימי טוב. בפרט בשינה בחלום שאז הוא אחיזתם כידוע. על כן אי אפשר לעמוד על פתרון החלום. אבל הצדיק כמו יוסף הצדיק שכפה את יצרו והכניע הימי רע. אזי תיכף כששמע החלום. אז הרע היינו הימי רע נופלין ונתבטלין ונתגלין רק הימי טוב. שהוא בחינת האמת והטוב שבחלום שהוא פתרון החלום. וזה בחינת חלום פרעה שלא יכלו כולם לעמדו על פתרונו. כי לומו היה שבע שני השבע ושבע שני הרעב. שזהו בחינה זו ממש שהתגבר שבע שני הרעב שהם בחני ז' ימי רע על השבע שני השבע. שהם ימי וב. בבחינת ותבלענה הפרות הרעות וכו'. עד שאר נתכסה ונתעלם לגמרי על ידי הימי רע שכסה עליהם בבחינת ולא נודע כי באו אל קרבנה. ועל כן לא היה יכול שום אדם לעמדו על פתרונו לברר המאת והטוב שבו כי אם יוסף הצדיק. כי אצלו נתבטלין הימי רע בחינת שבע שני הרעב. ועל כן היה יודע פתרון האמת של החלום. וזה להחית עם רב לקבוץ אוכל בשבע שני השבע. שהם בחינת ימי טוב. כדי שלא יוכלו להתגבר שני הרעב שהם ימי רע. כי כשאדם זוכה לאיזה טוב לבחינת ימי טוב. הוא צריך להשתדל להרבות מאד במעשים טובים ובעסק התורה כל ממה שיוכל בבחינת (קהלת ט') כל אשר תמצא ידך לעשו"ת בכחך עשה עד שאתה בכחך. כמו שכתוב (שם י"ב) וזכור את בוראך בימי בחרותיך אעד אשר לא יבואו ימי הרעה וכו' כי לכל אדם יש ימי טוב ימי רע. ובעת שמתבברין ח"ו הימי רע על האדם וקשה לעמוד נגדם הוא צריך להשתמש עם כח הימי טוב שהיה לו בתחילה. דהיינו מה שזכה לעשו"ת טוב מקודם. על כן כל זה שאפשר בידו לעשו"ת איזה טוב הוא צריך לחטוף מאד ולמהר לעשו"ת הרבה הרבה טוב עד שלא יבואו הימי הרעה ח"ו. כולי הארי ואולי יוכל להתגבר על ידי זה להכניע הימי רע שזהו בחינת יוסף הצדיק שאסף וקבץ אוכל בשני השבע ככדיל להיות עם רב בימי הרע. כמו שכתוב והיה האוכל לפקדון וכו'. כדי שעל ידי זה לא יוכלו הימי רע לשלוט על ישראל כי מחיין עצמן ומתגברין עליהם על ידי הטוב שאסף בימי הטוב. שזהו בחינת האוכל שאסף יוסף בשבע שני השבע כי למחיה שלחו האלקים. להחיות עם רב.וזה בחינת חלום פרעה אחד הוא. כי לפתור חלום פרעה להכניע שבע שני הרעב ולגלות שבע שני השבע. הוא על ידי הצדיק שזכה לאור האהבה שבדעת שהוא בחינת יום אחד הוא יוודע לה' וכו' כנ"ל וזהו חלום פרעה אחד הוא.ועל כן קורין פרשת מקץ בחנוכה. כי כל זה הוא בחינת ח' ימי חנוכה שמדליקין בהם נרות חנוכה. כדי שיאיר אור האהבה שבדעת בז' ימים די לגלות בחינת שבע שני השבע שהם בחינת יי טווב וכו' כנ"ל.

אות ח

ועל כן נתקשה משה בג' דברים אלו שסימנם מ"ש"ה שהם מ"נורה וש"קלים וקידוש ה"חודש. כמו שאמרו רז"ל כי בכל אלו הג' דברים צריכין להמשיך אור האהבה שבדעת. מנורה כנ"ל בחינת נר חנוכה שהם בחינת נרות שבמקדש. שצריכין להדליקם ולהאירם מאור האהבה שבדעת בבחינת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות.ועל כן היה נר המערבי עדות לישראל שהשכינה שורה בישראל שממנו היה מתחיל ובה היה מסיים כי שם בנרות שבמקדש שורה אור האהבה שבדעת ועל כן שם עיקר העדות על אהבת ישראל לאביהם שבשמים. שקלים זה בחינת צדקה נדבת לה. שעל ידי זה מאיר אור האהבה שבדעת שמשם עיקר השפע וכו' כנ"ל. וזה בחינת קידוש החודש למלאות הלבנה מפגימתה בחינת לגלות הימי טוב ולהכניע הימי רע שאחזיתם ממיוט הירח כידוע. כי כשהימי רע מתבירם ח"ו אזי נתצמצם האור של הימי טוב ונתמעט שזהו בחינת פגימת הלבנה מיעוט אור. וצריך להכניע הימי רע ולמלואת פגימת הלבנה שתהיה אור הלבנה כאור החמה וכו' על ידי שממשיכין אור רב מלעילא שעל ידי זה נתרבה האור ונתבטל הצמצום והמיעוט שזה בחינת מילוי הלבנה מפגימתה בחינת והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה היהיה שבעתים וכו'. כי אפילו כשנתמלא מיעוט הירח וזוכין לבחינת אור אהבה שבדעת לפני בחינתו. אף על פי כן בבחינה העליונה הוא עדיין בחינת אהבה שבזמן. ועל כן צריכין שהבחינה העליונה תאיר עוד יותר ויותר למעלה מאור האהבה שבדעת העליון יותר. וזהו והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים שהוא אור הגנו שמבעת ימי בראשית שהוא בחינת התורה הגנוזה והצדיקים הגנוזים בחינת וירא אלקים את האור כי טוב (כמבואר במאמר הנ"ל) יהי רצון שיתגלו במהרה בימינו אמן.

אות ט

וזה בחינת ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה. כי קטורת הוא בחינת שמכניעין הקליפות והימי רע ומגלין ומעלין הטוב בחינת י"א סממני הקטורת כידוע. ועל כן מקטירין קטורת בעת הדלקת הנרות. כי כשנכנעין הימי רע ונתגלה הטוב שזה בחינת קטורת אזי נמשך ונתוסף הטוב אור רק מלעילא. שזה בחינת הדלקתה נרות כי נתוסף ונמשך על הטוב אור רגב מלעילא שזהו בחנית אור האהבה שבדעת כנ"ל.

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה