אור ברסלב
לי לישועה (על התנך) כתובים › רות

לי לישועה (על התנך)· רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי

כתובים · רות

שיר השירים

סי' ב' ותעזבי את אביך ואת אמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום אפשר לפרש במ"ש הרב שכחת לקט בשם המגיד הובא בשמחת הרגל דרות היתה נשמת תמר ע"ש גם כתב הרב מדבר קדמות ערך רחב בשם האר"י ז"ל דרחב היתה גלגול תמר ובזה אפשר לומר דבועז רמז לה דכבר פעם אחרת כשמתה כשהיתה ברחב עזבה את אביה ואת אמה וארץ מולדתה ותלכי אל עם אשר לא ידעת וא"כ זה החשיבות הוא כפול אצלה גם תמול גם שלשום גם רות ר"ת רחב ותמר.

שם ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלהי ישראל, בהקדים מ"ש בגמרא סוכה דף נ"ב ע"א כששוחט הקב"ה יצה"ר אפי' הצדיקים בוכים שנדמה להם כהר גבוה ותמהים איך יכלו לכבוש את יצרם גם אמרו רז"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא שהקב"ה עוזרו אינו יכול לו ואמרו עוד שם שבעה שמות נקראו ליצה"ר שלמה קראהו שונא שנא' אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' וה' ישלם לך אל תיקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך עכ"ל הגמרא וכתב הרב פתח עינים בחידושיו בסוכה דף נ"ב דמאי ק"ל לומר אל תיקרי הוא דפשיטא דה' ישלם שכרו ומהיכא תיתי השופט כל הארץ לא יעשה משפט לזה אמר אל תיקרי ישלם לך דפשיטא עד שתקרא ישלימנו לך תחילה והיינו שהקב"ה עוזרו לכבוש היצר דאל"כ אינו יכול לו וא"כ כשתאמר ה' ישלימנו לך תחילה דמן הדין אין להקב"ה חיוב לשלם לך כיון שהוא היה בעוזרך וא"כ כשתקרא ה' ישלם לך תמצא חדוש גדול שיתן לך שכרך כאילו עשית בלי סיוע עכ"ד, ועפי"ז יתפרש כפל הפסוק הנז' ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך וכו' וכי תאמר פשיטא לזה אמר אעפ"י שהאמת הוא שמשכורתך שלימה מעם ה' שמלאכתך נשלמת ע"י ה' שכ"ב יכול לסייע אותך אעפ"י כן ישלם ה' פעלך כולו בלי גרעון כלל ודו"ק:

שם ישלם ה' פעלך, איתא במדרש ישלם ה' פעלך אמר רב חסדא אשר באת לחסות תחת כנפיו והוא תמוה וכבר דשו בו שלמים וכן רבים כל אחד פירש לעשות לו דרך וחלקי אמרה נפשי כמ"ש הרב המפורסם בספר מענה לשון דף ע"ב שכתב דאב ואם רמז לע"ז והביאו משם המדרשים ואחד מהם ותעזבי את אביך ואת אמך שפי' במדרש או"א זו ע"ז וכתב שם משם רבני אשכנז על דברי רז"ל כל מה שאוכלים ישראל בעוה"ז הוא בזכות האמונה ופי' ז"ל דבכל המצות שנצטוו ישראל ע"י ציר אמונים מרע"ה אינו עובר הקב"ה משום בל תלין כשאינו משלם שכרם תכף בעוה"ז לא כן במצות אנכי ולא יהיה לך דהיינו האמונה ששמענו מפי הגבורה איכא משום בל תלין פעולת שכיר עד בוקר שהוא עולם הבא, ומשום זה משלם השכר בעוה"ז ובזה פי' המענה לשון פסוק ישלם ה' פעלך שהוא מדבר בשכר העוה"ז כדמשמע בפ' החולץ שאמר ומ"מ גרים מעונים בעוה"ז משום ששהו להתגייר ומביא ראיה מפסוק זה ופי' רש"י שם אשר באת לחסות שמהרת ולא אחרת יעו"ש, ובזה יתפרש כוונת רב חסדא שהוקשה לו ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה הרי קיימא לן דשכר מצות בהאי עלמא ליכא לזה אמר רב חסדא כמזכיר באומרו אל תתמה על החפץ דטעמא הוא אשר באת לחסות תחת כנפיו שבאת להאמין בה' אלהי ישראל ולעזוב ע"ז והיינו מצות אנכי ולא יהיה לך שהם מצות ששמענו מפי הגבורה ושכרם בעוה"ז כדי שלא לעבור בלא תלין ואלו המצות ששמענו מעם ה' אלהי ישראל השכר שלהם הוא נשלם גם בעוה"ז:

סי' ג' הלא בועז מודעתנו אשר היית את נערותיו, קשה אומרו בועז מודעתנו הלא כבר א"ל למעלה כי קרוב לנו האיש מגואלנו הוא ועוד מה זה שנותן לה סימן בתוך סימן ואיזה בועז אמרתי לך אותו שהיית עם נערותיו למה צריך כל זה לידע מי הוא בועז ואפשר לפרש כמ"ש הרב שמחת הרגל על פסוקים הקודמים ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין והקשה הרב דלמה שינתה רות דבועז אמר לה עם נערותי תדבקין ולמה רות אמרה עם הנערים זכרים והרב ז"ל פירש דרמז לנעמי הדין שהגיד לה בועז דמואבי ולא מואבית ורמז לה דאפי' לידבק עם הנערים התיר לה דהיינו שמותרת לבוא בקהל ונעמי הבינה זה עש"ד ומעתה זהו שאומרת נעמי מאחר דבועז מודעתנו מלשון שמודיע אותנו אשר היית את נערותיו אשר היית אתה כאחת נערותיו המותרות לבא בקהל אם כן הנה זה בועז זורה גורן השעורים הלילה תלך אצלו ותאמר לו שמצוה בו כיון שהוא גואל והוא ענה שאת מותרת לבא בקהל קריינא דאגרתא להוי פרוונקא:

שם כל אשר תאמרי אלי אעשה וכו' תיבת אלי קרי ולא כתיב וכן לקמן כו אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך קרי ולא כתיב וכעת לא מצאתי במפרשים טעם למה זה שתים אלה נעלמו מעיני כל חי ואת קולם שמענו כמו דבר אשר כבר היה ולא ראינוהו כי אם סיפור דברים. ואפשר לפרש בהקדים מ"ש הרב נחל אשכול על פסוק זה וז"ל אפשר לפרש כמ"ש הרב מהר"ש מאסטרופולי ז"ל על ותבטחי על יופיך ותזני על שמך שיש קליפה המפתה לאדם לזנות ושמה לר"י סוד לאה רחל יעקב שביטל זאת הקליפה בפ"ד שנים שלא ראה קרי וכו' ורות היתה בחינת רחל ונעמי היתה בחינת לאה ונעמי אמרה לרות שזכותה ירד עמה לגורן להצילה מן הקליפה הנז' וס"ת כל אשר תאמרי לר"י שם הקליפה הנז' עכ"ל בקיצור ואני אבוא אחרי המלך ומלאתי את דבריו כי הנה אלי ר"ת לאה אשת יעקב ובזכותם כיון שיעקב ביטל הקליפה כנז' ודאי תנצל רות מאותה קליפה וכן אתה מוצא כשחזר לחמותה הגיד לה דברי בועז להגיד לה שביטלו הקליפה ולא חטאו וזהו מ"ש הכתוב לקמן כי אמר אל תבואי סופי תיבות הוא לר"י אלא שכיון שביטלו הקליפה נפריד תיבת אל"י בקריאה באמצע שם הקליפה אמר אלי תבואי כבר נתפרדו אותיות לר"י בזכות אלי שהוא ראשי תיבות לאה אשת יעקב ובחינתה בנעמי ואפשר שבחר בתיבת אלי להגיד זכות לאה שכך אמרה אותה הצדקת ליעקב אלי תבא כי שכר שכרתיך וק"ל:

שם הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שעורים, אפשר שכיוון להגיד לה שמעשרה דורות שמן פרץ לדוד עדיין לא נולדו כי אם שבעה וכיון שהיא היתה נשמת תמר אם הבנים אמר לה ברמז הב"י דר"ל אתה צריך לעשרה דורות וזהו הב יו"ד ואחזי ב"ה שהוא ז' בגימטריא דבועז היה השביעי ובזה רמז לה שהיא ראויה להנשא לו כדי להוליד השלשה דורות דאכתי פשו להו וזה ג"כ רמז הכתוב השש שעורים לרמוז שכבר קדמו ו' דורות מפרץ עד בועז ולא עד בכלל כי בועז היה השביעי:

שם כי אם גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני, מלת אם כתיב ולא קרי ואפשר כי רומז שהוא גואל אמו להיות כשמתה תמר שהיא אמו בהיות שהוא מזרע פרץ, או יאמר בדרך פשט כי בבוא רות אצלו יתכן להיות שחשקה בו ורוצה להנשא לו אבל באומרה כי גואל אתה הראתה לדעת כי היא אינה בוחרת בו כי אם מצד היותו גואל דוקא ואם כן הלא יש גואל יותר קרוב, וזה הוא אמרו ועתה כי אמנם כי אם דוקא גואל אנכי דהיינו דוקא גואל ולא מצד שאתה בוחרת בי מטעם אחר הרי יש גואל אחר קרוב יותר:

תוכן העניינים

לי לישועה (על התנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה