אור ברסלב
לי לישועה (על התנך) כתובים › קהלת

לי לישועה (על התנך)· רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי

כתובים · קהלת

איכה

סי' ב' אף חכמתי עמדה לי, אפשר שרומז למה שאמרו רז"ל כל הכועס נשמתו מסחלקת ממנו כדכתיב ויקצוף משה על פקודי החיל וכו', וזהו אף שהוא הכעס גורם שחכמתי תעמוד לי מנגד:

סי' ג' אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם וכו' מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכולם כמות זה מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה כו', הנה פשט הכתובים וענינם קשים כי איך נשוה אדם לבהמה והלא חשיבותו גדול וידוע ומה דמות יערוך ביניהם, ואפשר לומר כמ"ש התוספות בשם ר"ת בב"ק דל"ח דהגוים נקראים האדם לא כן ישראל נקראים אדם דוקא וא"כ יכולים אנו לומר דהכתובים האלו עסקי בגוים דמיתתם מסתמא הוי כבהמה ואין הפרש ביניהם אחר מותם:

סי' ד' טובים השנים מן האחד אשר להם שכר טוב וכו', אפשר לפרש בהקדים חקיר' המפרשי' על מ"ש בגמ' שכר מצות בהאי עלמא ליכא דהא עובר על לא תלין פעולת שכיר וכיצד אין הקב"ה משלם השכר בעה"ז ותירצו דכיון שהתורה ניתנה ע"י שליח מרע"ה א"כ הא קי"ל דהשוכר פועלים ע"י שליח אינו עובר על לא תלין ומשום הכי בשתי דברות הראשונות אנכי ולא יהיה לך דמפי הגבורה שמענום משלם הקב"ה שכרם בעוה"ז עכ"ד, ואפשר דזהו כונת שהע"ה טובים השנים מן האחד דהיינו שני דברים ששמענו מפי הגבורה מן האחד שהוא הקדוש ברוך הוא מפני שבאלו ב' המצות יש לנו שכר טוב בעולם הזה בעמלם:

ועוד אפשר במאי דאמרינן באבות ומנין שאפי' אחד שיושב ועוסק בתור' שהשכינה עמו וכו' ואמרו בגמ' כיון שאפילו אחד שנים מבעיא ותירצו שנים מכתבן מילייהו בספר הזכרונות אחד לא מכתבן וכו' וזהו כונת הכתוב טובים השנים מן האחד שיושב ולומד אשר להם שכר טוב דהיינו מכתבן מילייהו בספר הזכרונות:

סי' ט' בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר, יתכן לפרש במה שראיתי שפי' חכם אחד על פ' ואל יבא בכל עת אל הקודש על מ"ש בגמ' עושה צדקה בכל עת זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים ומן הראוי הוא שאדם אם יכול יעשה צדקה גם לאחרים ולא יסמוך דוקא על זה וזש"ה ואל יבא בכ"ל עת בזאת המצוה שנאמר בה בכל עת לא יספיק לו לבא דוקא בזה אל הקדושה ואל עולם הבא עכ"ד ועל פי דרכו אפשר לפרש הכתוב בכל עת דהיינו הזן בניו כשהם קטנים בזה יזכה שיתלבנו עונותיו דהצדקה מכפרת עון כמ"ש דניאל וחטאיך בצדקה פרוק ועונותיך במיחון עניין אבל לא די זה לתשלום ולתכלית תיקון האדם כי צריך לעשות המצות ולא די לו שלא יש לו עונות וחטאות צריך גם מעשה המצות והמדות הטובות וזש"ה בכל עת דהיינו מצות צדקה יהיו בגדיך לשון בגד ועין לבנים שיתכפרו כמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אבל צריך ג"כ ושמן על ראשך כשמן הטוב על הראש שיורד על פי מידותיו ומעשיו אל יחסר:

שם כי לא ידע האדם את עתו כדגים הנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזים בפח בהם יוקשים וכו' לעת רעה שתפול עליהם פתאום כתב בספר עיני כל חי על מסכת דרך ארץ זוטא דורשי רשומות אמרו אין מכבדין בדגי"ם, ר"ת "דרך "גשר "ים "מדבר, מפני שהוא מקום סכנה עכ"ד וא"כ כיון שהמקומות האלו הם מקום סכנה השטן מקטרג בעוברם שם והיכא דשכיח הזיקא יכול אדם ב"מ לינזק אף שלא היה ראוי לעונש ההוא, ויתכן לפרש כי לא ידע האדם את עתו כי אפי' אינו רואה עון הלא יכול להיות כדגי"ם שהוא ר"ת דרך גשר ים מדבר להיות נאחז במצודה כו' בפח בהם יוקשים בני האדם בהיות שבא עת רעה שתפול עליהם פתאום מפני שהוא מקום סכנה.

סי' י"ב ויותר שהיה קהלה חכם עוד לימד דעה את העם, אפשר לפרש כמ"ש האר"י ז"ל לתלמידיו בטעם למה לא כתב בחכמת הקבלה כי בהיות חכמתו מרובה עד מאד לא היה יכול לכבוש השפעת חכמתו בצינור קטן כדי לכתוב ואפילו ללמד לתלמדים היה מבקש אופן להשפיע להם בצנור קטן בדי שיובלו להתלמד ולהבין, נמצינו למדים שהחכם הגדול קשה לו ללמד וזהו מ"ש הכתוב אעפ"י שהיה קהלת חכם ביותר אפי' הכי למד דעת לעם וק"ל:

עוד אפשר לרמוז מ"ש בגנורא דעירובין דף כ"א ששלמה המלך ע"ה עשה אזנים לתורה בתקנות שתקן להם ובכללן תקן נטילת ידים יעו"ש כי תיבת יותר [הוא"ו שימישית] עם אד' אותיות הם גימטריא תר"ך מצות שהם תרי"ג וז' דרבנן ולא די שהיה חכם והיה נותן אלף וחמש טעמים בכל אחת עוד הוסיף תקנות שהם למוד דעת לעשות שמירות כדי שלא יעברו על המצות וגם למ"ד דע"ת עם ז' אותיות הם גימטריא תקס"ה וגם נטילת ידים עם הכוללים הם תקס"ה:

תוכן העניינים

לי לישועה (על התנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה