לחם שמים על משנה תרומות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק א · משנה י
על דבר שנגמרה מלאכתו. פירש הרע"ב דכתיב כו' מן הגמור כו' ולא משאינו גמור על הגמור:
הא דנקט הכי. לאשמועינן דאפי' כי איכא חד צד גמור. קמ"ל קרא דלא יתרום. ואין צריך לומר משאינו גמור על שאינו גמור. וכן נראה גם מלשון התי"ט:
אלא שמה שאמר ז"ל אפשר שדעת הרע"ב כו' דכיון שאין שום דבר הנגמר פשיטא שאין לו דין מעשר כלל עכ"ל. לא הבנתי דהא ודאי יש לו דין מעשר. דאם תרם תרומתו תרומה. כדתנן בהדיא ואם תרמו כו'. דפשיטא אכולהו קאי. דאע"ג דמפקינן מהך כללא התורם מזיתים על שמן. הא לאו משום דלא נגמרה מלאכתן הוא. אלא משום פסידא דכהן (ובהא לא איירי הכא. ואפי' ההיא מן התורה הויא תרומה ורבנן אמור דלא ליהוי תרומה כנ"ל ודוק) והא לא שייך בשניהם אינן גמורים. וזה פשוט וברור: