לחם שמים על משנה תמורה· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ג
משנה ג
ר"א חשב תי"ט להוכיח שהוא רבי אלעזר בלי יו"ד. מחמת שראוי להקדים הקודם בזמן. ואינה ראיה. עמ"ש בס"ד בשי"ע (סקל"א דקכד"א).
משנה ד
ואם היה כהן עבודתה ועורה שלו ש"מ בשל ישראל. אין עבודתה שלו. ליתנו לבן בתו או לבן אחותו כהן ודלא כרש"י לקמן פ"ז מ"ג. אלא של משמר היא. והן מפיסין ביניהן. כמ"ש פ"ב דיומא משנה ז'. ועמ"ש שם בס"ד.
משנה ה
הרי אלו כבכור כו'. אפילו לאחר שנפל בהן מום ונפדו כו' ואגב ריהטיה כתב ונפדו. דהא תנן בסיפא ואין נפדין לשון תי"ט. ולא הבינותיו. דהא דתנן אין להן פדיון. פירושו. ולא מהני להו. דאפילו נפדו. כדלא נפדו דמו. ואינהו נמי הכי קאמרי. אפילו כו' ונפדו. לאו מידי הוא. וצ"ע.