לחם שמים על משנה תמורה· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק א
משנה א
הכל לאתויי יורש. היכא דלא אמר המקדיש כל הרוצה להמיר. יבוא וימיר.
לא בחטאת ולא באשם ולא בבכור כולהו דישראל. אבל כהנים בשל עצמן ממירין בכולן. וכן בשל ישראל כי אמר הרוצה להמיר ימיר.
רש"א אין ממירין אלא אחד באחד שנא' בהמה בבהמה. לא בהמה בבהמות כו'. א"ל מצינן בהמות שקרוין בהמה. שנאמר ובהמה רבה. ור"ש בהמה סתם לא אקרי. תימה והכתיב בהמה ורמש. האדם והבהמה אל ירעו. ודכותה טובא. ואי הואי התם. אמינא טעמייהו דרבנן. דאמרי לר"ש. אטו כי כתיב בהמות. מי לא משמע נמי בהמה חדא. דכתיב הנה נא בהמות אשר עשיתי. בהמות הייתי עמך. שאל נא בהמות ותורך. בהמות שדה תערוג. הא בהדיא טובא. דבהמה מיקריא בהמות. אלא לא שנא.
משנה ה
עתי"ט ד"ה אין. דרמי תו' דיומא. על תו' דסוכה. לא ידע מר דשל יומא הן של מהר"מ מרוטנבורג. כמו שנראה מתוכם בפירוש. ושל סוכה. מבעלי תו' אחריני נינהו. גברא אגברא קרמי.