לחם שמים על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ד · הלכה ג
בנין אטום. העיקר בזה כדברי בעל תוס' יו"ט שהוא מובלע במעלות האולם, והוא פשוט מאד דהתנן היכל מאה על מאה על רום מאה דכייל לאולם בחושבנא:
ורום הכיור שבתקרה [אמה] ועל גביו שתי אמות פנוי. להרע"ב בפי' המשניות דרך אחרת בזה, עיין פ"ד דמדות מ"ו, ובהשגות לא היה כיור בתקרה אלא טוח בכותל בסיוד וכיור כדי שלא יכנסו המים שבגגות התאים בכותלי ההיכל ואמתים בית דילפא לקבל דלף התקרה עכ"ל:
ולא יכולתי לכוין דברים אלו עם חשבון המשנה דמלמטה למעלה קחשיב האוטם שש וגובה ארבעים, והדר כיור על הארבעים שכבר חשב, נמצא מדת הכיור בין שהיה בתקרה בין בכותל כדעת הראב"ד איך אפשר שיהא נעשה בשביל שלא יכנסו המים שבגגות התאים בכותלי ההיכל, שהרי כבר עלה הכיור מ"ז אמה ברום ההיכל ורום חלל כל התאות לא היה כי אם ט"ו לפי ששלש על גבי שלש היו וכל אחד גובה ה' אמות, ואמה תקרה בין כל אחד ואחד, הרי י"ח:
ואפי' נניח עוד ב' אמות לתקרה ומעזיבה של הגג שלהן למעלה, לא יגיע החשבון ליותר מעשרים (וע"ג זה היו החלונות שלא יאפילו התאים בפניהם וק"ל) שאינו עדיין חצי גובהו של כיור, ואיך יכנסו המים שבגגות התאים שלמטה מן הכיור הרבה יותר מעשרים אמה לכותלי ההיכל לשהכיור יגין בעדם, שיצטרך שיהיה למטה מהם כנגדם, אם היה לחיזוק הכותלים שלא יקבלו מימי גגות התאים, וכ"ש לדעת הראב"ד ז"ל עצמו לקמן שהתא התחתון היה כנגד האוטם שאין התאים מגביהים יותר משיעור הנ"ל, ושלשה ע"ג [שלשה] תנן וטפי לא אשכחן, וצריך עיון: