אור ברסלב

לחם שמים על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

פרק ב · הלכה ז

הלכה א

נמצא מקום מערכה וכו' וארבעה טפחים. גם פה הדפיס המדפיס הגהה גדולה למראית עינים, ואין בה חידוש, רק הראה שטחו מראות עיניו, וכתב על בעל תוס' יו"ט דאשתמיטתיה לשון הרמב"ם ז"ל בפירושו, ומי בכל בית פירושו נאמן כהרב בעל תוס' יו"ט ז"ל הבודק בחורין וסדקין בפירושו של רבינו ז"ל, וזה המטעה אלו הביט ימין היה רואה ששקר בימינו, שהרי בראש הפרק שם במדות מביא הרב בעל תוס' יו"ט זה הלשון של רבינו בפירוש עצמו ולא יליזו מעיניו באותו משנה. ברם מגיה זה גלי אדעתיה שלא הבין כלל וכלל לא השגת הר"א ז"ל ולא מ"ש בעל תוס' יו"ט ז"ל, דאטו מאן פליג עליה דרבינו בהא דלא דק תנא בד' טפחים היתרים על כ"ח שזהו רוחב שטחו של מזבח משפת סובב ולמעלה שבחשבון זה נכללים הקרנות, ואף רש"י ז"ל לא פליג עליה אלא בכניסה דיסוד, מיהא לרש"י ז"ל נמי לא דק בשני טפחים, וכמבואר כבר בכ"מ. ולפי דעת הגהתו המשובשת מדוע שתק לו הראב"ד עד כאן, ולא פליג עליה לעיל בחשבון כ"ח וד' טפחים קודם שפירנס מקום הקרנות, והוא מבואר מאד לתינוקות של בית רבן דבהא כל אפיא שוין הפירוש והחיבור וכל המפרשים יחדיו יהיו תמים שכל רחבו של מזבח עם הקרנות מוסיף על חשבון כ"ח אמות עכ"פ:
אלא שבמה שכתב מקום מערכה כ"ד וד' טפחים על זה בא הראב"ד להשיג בטענת שמא, דעתו אולי מקום המערכה הנזכר במשנה כ"ד ולא יותר מכוון, ואין צורך לדחוק בו ולומר לא דק אם נאמר שהקרנות לא היו בזוית מזבח ממש שוין עם דופנותיו, אלא כך היו עשוין הקרנות לאחר שעלה שלש משפת סובב כנס ב' טפחים מדופני מזבח והעמיד הקרנות ברחוק ב' טפחים מכל צד, זאת היא דעת הראב"ד ז"ל (וכן פירש הוא ז"ל עצמו דבריו שנית לקמן בהשגה הסמוכה) שלפ"ז לא נצטרך לדחוק גם במקום המערכה כ"ד בלא דק, אבל בדקדוק שנינו כן, עם שיודה הראב"ד בד' טפחים הנותרים, והם כניסת הקרנות, וזה פשוט מאד, וכן הבין התוס' יו"ט, ועל זה אמר בתוס' יו"ט שרבינו בפירושו הזניחם לד' טפחים הללו של מקום המערכה ולא הזכירם כלל אע"פ שדקדק לבאר שם צורת המזבח, ונראה שחזר בחיבורו בודאי לבאר זה להוציא מדעת הראב"ד ומכאן תוכחה עצומה לבעל הגהה זו דאפי' בשותא דרבנן לא ידע, ונכנס לפנים ממחיצתו:
ובאמת ספקו של הראב"ד אף דהיא גופה רפיא בידו ועלובה עסה וכו' אעפ"כ לא ידעתי למה דחאה הרב בעל כ"מ ז"ל באמת הבנין, ומ"ש בתוס' יו"ט אין לו הכרח, ואדרבה ממ"ש הרב בכ"מ למעלה בשם סמ"ג שגורס במשנה עלה ג' וכנס אמה ועל פיו הגיה בלשון רבינו ז"ל, הרי גירסת הסמ"ג מראה הכרח לפי' הראב"ד שאל"כ אין כאן כניסה כלל, ואע"פ שהלשון כנס אמה ג"כ אינו מדוקדק מ"מ יש לישבו בדוחק, אך מלת כניסה אין לה הוראה אחרת בענין זה רק על מקום פנוי מבנין וכעין פגום נכנס והכניסה היא רק ב' טפחים, ודקאמר עלה ג' וכנס אמה אלו הקרנות כך תפרשהו עלה שלש וכנס (ויש לעשות כאן פסיק) כניסה מה של ב' טפחים אמה הוא מקום הקרנות:
ולפי מה שפירש רש"י באמה דרוחב הקרנות שהיא ג"כ של ה' טפחים, איכא לפרושי נמי כנס אמה כמשמעו, דהיינו כניסה דשני רוחות קחשיב הכא דהויין להו תלת פושכי לכל חדא והן אמה בכללן, ואע"ג דלא דמיא כנס דסיפא לדרישא משום דלא מיירי בטפחים (ויש דוגמתה במשנה) והכי עדיף מלשבושי לישנא דכניסה לגמרי, ובסמוך אי"ה אבאר שגם הראב"ד ז"ל כרש"י ס"ל באמה דקרנות בת חמשה, אלא שסבור שאין הכניסה של הקרנות כי אם ב' טפחים, וב' טפחים אחרים העודפים יבוארו בעז"ה היאך היו:

תוכן העניינים

לחם שמים על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה