לחם שמים על משנה שבת· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק כד · משנה ב
מתירין ואפילו היה קשר גמור אין בכך כלום. כיון דאוכלי בהמה הן. דכוותה תנן בהדיא לקמן שילהי פרקין. ומדבריהם למדנו שקושרין:
ואף למ"ד התם דלא שרי אלא בשל מצוה. הכא נמי מצוה היא להאכיל לבהמתו. ובזה א"צ למ"ש התי"ט. דבקשר המותר איירי. אלא בכל אופן הוי קשר מותר כמו בגמי:
משנה לחם
ס"פ בגמי. ועמ"ש בס"ד במו"ק סי' תרנ"א.
משנה לחם
לדקה צ"ע אם אפילו לדקה שבגסה. כגון עגל.