לחם שמים על משנה שבת· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק כב · משנה ה
הרוחץ במי מערה. עבתי"ט ונ"ל שלשונו מוטעה וצריך לתקנו כך ולא תני לה אלא לגלויי אמי מערה דחמין נינהו. והיינו נמי חמי טבריא. אלא שחמי טבריא מגולין. וחמי מערה מקורין. ואיכא למיחש לזיעה כו' וק"ל:
ונסתפג. עבתי"ט שכתב וא"ת והיאך שרינן להסתפג והא קיי"ל דבגד שרייתו זוהי כיבוסו. ובודאי האמת הוא כמ"ש הר"ן בשם בעל התרומה דלא אמרינן הכי אלא בבגד מטונף. אבל כאן א"צ לזה. דבלא"ה לק"מ. דהכא ליכא שרייה במים. דאינו אלא מנגב מים הטופחים על בשרו. ואין הבגד נשרה בכך וזה פשוט: