לחם שמים על משנה שבת· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ג
משנה ה
האלפס והקדרה שהעבירן מן האור מרותחין. בין השמשות. לשון הרע"ב לקוח מפירש"י. נראה דלשון שהעבירן דייק דלא שייך אלא מעל האור. ואי בשבת מי משכחת לה. הא אסור להטמין ברמץ. לפיכך צ"ל בין השמשות. ומשמע מהכא דלא מיקרי רותח ולא מבשל. אלא דווקא בשעה שהעבירוהו מן האש ולא כל זמן שהיד סולדת בה וצ"ע בסי' שי"ח בב"י:
משנה לחם
פחם נ"ל שהוא שם מונח לגחלים כבויות דווקא. אבל גחלים. הם הבוערות. ככתוב פחם לגחלים. ומשום דכתיב גחלי אש גבי יה"כ. דרשינן מניה מן המאוכלות הפנימיות. ושילהי ע"ב תני גחלים. משום דבבוערות איירי.