אור ברסלב

לחם שמים על משנה פסחים· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

פרק ח · משנה ו

פרק ח

שמא יביאוהו לידי פסול. פירש"י ורע"ב שמא יטמא אונן למתו. והקשה תוס' יו"ט התינח כל זמן שלא נקבר אבל לאחר קבורה דלא שייך שמא יטמא מאי איכא למימר עכ"ל:

ונ"ל ליישב שיטת רש"י ז"ל דהכי פירושו שמא מתוך שהוא טרוד ישכח ויטמא עצמו במת או בשאר הטומאות כדאשכחן דכוותה פ"ק דיומא [ד' י"ד א'] דגזרינן באונן שמא יאכל ולכן אסור בעבודה כל היום אפילו לאחר קבורה שמא מתוך שהוא טרוד ישכח ויתן לתוך פיו הכי נמי נימא אנן אחר שהטרדה של אונן גורמת לו לבוא לידי שכחה גם בטומאה יש לחוש שמא נטמא והוא לא ידע. וזה דבר נכון מאד לענ"ד ולפי זה כצ"ל בפירש"י שמא יטמא אונן למת (ששגגת הדפוס היא ונקל הוא זה) ובמ"ח דלקמן תמצא סעד גדול לפירושינו דה"ט דאצרכוה נמי טבילה לאונן ע"ש בתי"ט בשם הרמב"ם:

תוכן העניינים

לחם שמים על משנה פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה