לחם שמים על משנה פאה· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ד · משנה ג
השאר. האל"ף קמוצ"ה:
אותו הימנה. ה"ג אותו בוי"ו כינוי הזכר. דקאי אנפל עליה. ואפי' אי קאי אטלית נמי שייך ביה לשון זכר. אע"ג דמצינו ריש שנים אוחזין ובשאר מקומות טלית לשון נקבה. נמצא ג"כ בלשון זכר לפעמים וככללו של הראב"ע שכל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו. והימנה לשון נקבה מוסב על הפאה. וכ"ה הגי' בגמ' דב"מ [דף י' ע"א] ועמ"ש לקמן בעזה"י פ"ה מ"ד: