לחם שמים על משנה נדרים· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ה · משנה ג
מושכרין בעירן שהיו מושכרים. אבל השכירן לאחר מכן. לא כו'. דא"א אפילו בשכירות שרי. ליתני השכירן עכ"ל תי"ט. ואיכא למימר משום סיפא נקטיה. משו"ה אינו כל כך הכרח בעיני. אלא לעולם שכירות ביומיה ממכר הוא.
או שמכרו לאחר כר"ן ה"ה אם נתנן כו' אלא להכי נקט מכרן לאשמועינן כו'. אבל אמר ביתך כו' ומכרו לו אסור ע"כ. גם זה אינו מוכרח לדעתי. שי"ל ג"כ דקמ"ל רבותא בסיפא דאפילו מכרו לאחר אסור. ולעולם אימא לך ברישא אפי' לדידיה שרי. והיינו בשאני נכנס. אבל בשאני לוקח. פשיטא לעולם אסור בין במכירה בין בנתינה.