לחם שמים על משנה נדה· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ח · משנה ב
אם יש בה מכה משמע דווקא מכה מבוררת לאפוקי כאב בעלמא. לא מהני להתיר אפילו הכתם. כ"ש הראיה.
ואפשר דכתם חמור באופן זה. שאפילו אם ת"ל כשמרגשת כאב בשעת תשמיש מדוחק השמש. וראתה מיד. שיכולה לתלות דם הראיה במיעוך השמש. לפי שידים מוכיחות ורגלים לדבר יש. משא"כ אם מוצאה כתם יותר מכגריס. אינה יכולה לתלות בכאב שהרגישה בשעת תשמיש. ולא מצאה שם באותה שעה. אלא אחר זמן מצאה כתם. כך הוא דעתי. וכך כתבתי במו"ק בסימן קפ"ז. וכן משמע ממעשה דר"ע. דבמשנה הסמוכה. דאל"ה. לשמעינן רבותא. ועשי"ע (סנ"ה).