לחם שמים על משנה נגעים· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק יא · משנה יא
קלע של ספינה כו'. חדושא אשמעינן בהני. דליכא לפלוגי בהו מידי. דלעולם טמאים. ולא דמו לדהתם. הנהו דפכ"ד דכלים. משום דאית בהו טהורים מכלום. וסר ענן ידיעה דתי"ט.
ושביס של סבכה לא נקט סבכה גרידא. מטעמא דפרשית. משום דאיכא. של יוצאת החוץ. דטהורה מכלום. אבל שביס לעולם טמא. ונ"ל שהוא מעשה קליעה דקה ורחבה. מחוטי פשתן לבנים (שקורין בל"א קאנטי"ן) וקובעין אותן בשפתי השבכה. לתכשיט ולנוי. לפיכך הוא טמא בכל אופן. מאיזה נקבה שתהא לבושת סבכה. דוק.