אור ברסלב

לחם שמים על משנה מקואת· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

פרק ו

פרק ה

משנה א

עוקת המערה גומא שבשולי המקוה. ולה תקרה מפסקת בינה ובין המקוה שלמעלה ממנה. כדמפרש ואזיל.

משנה ד

הספוג טעמא משום דבנועים בו כמ"ש רע"ב. אבל אם סחט הספוג שהיו בו ג' לוגין. ודאי פוסלין המקוה. כדתנן לעיל פ"ג. הסוחט את כסותו. וכן פ"ז בכר וכסת. דכל ע"י אדם. לא צריך כלי.

משנה ו

גסטרא טמאה.

אם היו המים צפים ע"ג (הגסטרא) כ"ש תו לא מקבלי טומאה. כיון דמחברי. לר"ש.

ולא הבינותיו. במאי עסקינן. אי בתר הטבלה העלם עמה. מאי מהני דהוו מחוברים במקוה. האדנא תלושים נינהו. ומטמאים את הכלים ע"ג הגיסטרא. ואם הוציאם ממנה עודה במים. ברישא נמי טהורים. וי"ל ברישא אע"ג דהוציאם. כבר נטמאו. אם אין המים צפים ע"ג. אע"ג דטהרו מטומאתם. מ"מ מתטמאין ע"ג כ"ח. בעברם דרך אויר הגסטרא. אבל בסיפא אם הוציאם קודם שהעלה הגיסטרא מן המים. טהורים.

משנה ח

ומניח ידו תחתיו וז"ל הר"ש מביא סלון כו' וצריך להעמיק ראשו העליון בתוך המקוה החסר. כ"כ בהעתקת תי"ט. וזה אמנם ללשנא קמא דהר"ש (ולשונו צריך תקון. וכך צ"ל. ולכך נקט ומניח ידו תחתיו שלא יצאו המים כו' עד שעה שיסירם. הרחוק הן הקרוב. ולא חיישינן כו') אבל ללשנא בתרא. והוא שהחזיק בו רע"ב. נראה שצריך להיות השאוב. במקום תיבת החסר. לשון מהר"ם שהביא בתי"ט. צל"ע.

אפילו כשערה דיו עתי"ט שכתב הר"ש. ושמא מטעם זה (ר"ל דשאיבה פסול דרבנן) לא חיישינן אפילו יהא קטפרס. לא נתחוור לי זה. ברם בעיני פשוט הדבר. דמשו"ה הצריכו סילון. כי היכי דלא ליהוי קטפרס. דאל"ה סילון זה למה.

משנה ט

רי"א כו'. עתי"ט לשונו של רבו ר"ל מתחשב כל (הכותל) שע"ג. כצ"ל.

משנה י

האביק נראה שהוא פקק העשוי חריצין סביב לו עקלקלות. וכנגדן בכלי שמקבל את הפקק עשוים בליטות מעוקלות. הולכין בסבוב כמו כן. ומכוונים כנגד חריצין שבפקק. מסבבין אותו בעיגול ונאחז בהן. שהבליטות נכנסות בחריצים. ובאופן זה מתהדק הפקק בחוזק (נקרא שרוי"ב בל"א) וחברו בלשון גמרא. אעולי ואפוקי באבקתא. אבל לענין הדין. נ"ל שאין חילוק שאפילו הפקק אינו חרוץ. אלא חלק. אם הוא הדוק יפה. הכל אחד. כי הפקק אינו מקבל כלום (רק האמבטי) אינו אלא סותם בפני המים שבצדו. שלא יתפשטו ויצאו. וזה אם הוא פקק אטום. אולם אם הוא נקוב (שמהפכין אותו והמים עוברין בו) נראה שנדון כנקב שבמטהרת. דשלהי פרקין.

בזמן עתי"ט ז"ל. וצ"ע במ"ט פ"ח דכלים (יש להוסיף פי"א ופט"ו מ"ב) דמשמש עם הקרקע טהור. עיין מ"ש שם בס"ד.

משנה יא

והעליונה מלאה כשרין לפיר"ש מיירי בפחותין מארבעים סאה.

אמנם לפירוש רע"ב (והוא ע"ד פיר"מ) משמע שאין חילוק.

תוכן העניינים

לחם שמים על משנה מקואת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה