לחם שמים על משנה מקואת· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ד · משנה ה
וכמה יהא בנקב לבטלו מתורת כלי. ואיכא למתמה א"כ היכי קתני ואינה יכולה לקבל מים כל שהן. דמשמע ודאי שא"צ שיעור לנקב כו'. תי"ט.
ולא הבינותי זה. הא ודאי איפכא משמע אלא בעי שיעור עכ"פ. שצריך שיהא בנקב עד שלא יקבל מים כל שהן. ושמא. זהו שעורו של כשפופרת הנוד. שאם הוא כזה. אז אינו יכול לקבל מים כ"ש. ואיהו קסבר דכל שהן אנקב קאי. וליתא. אלא מים כל שהן קאמר. ולא קשיא מידי.