לחם שמים על משנה מעשרות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ב · משנה ה
רי"א אוכל אחת אחת פטור. ומיירי בלוקטן א' א' מן האילן או אם נשירתן קודם שכנסן בע"ה. כדמוכח מפי' הרע"ב. דאי בנותן לו מתוך הכלכלה אחר שהוקבעו בגורן. ודאי לא קאמר ר"י דאוכל א' א' פטור. מאחר שכבר נגמרה מלאכתן. ונאסרו ע"י מקח אף באכילת עראי אליבא דכ"ע. ואפי' בזמן שהקונה עצמו בורר לו מתוך הכלכלה. ליכא למימר דהוה פליג ר"י. וכל שכן דלא מודה ר"מ כה"ג וק"ל:
והשתא שמעינן מהנך מתני' מילתא חדתא. דאם לא נגמרה מלאכתן. צירוף שתים חשיב כגורן. ליאסר ע"י מקח. ותו לא מידי:
וטעמא דר"מ נראה משום דס"ל דכיון דקונה ה' ביחד הוי כצירוף. ושמא בקונה א' א' מודה ר"מ דפטור. כך נ"ל:
אבל בירו' משמע דר"מ מחייב. משום דס"ל מקח טובל אף בדבר שלא נגמרה מלאכתו ולפ"ז הא דנקט ה' תאנים לאו דווקא. אלא אורחא דמילתא נקט. מ"מ קשיא דודאי הויא רבותא טפי אי אשמעינן דאפי' בקונה א' א' חייב. ודילמא להודיעך כחו דר"י קבעי: