לחם שמים על משנה מעשר שני· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ג
משנה ג
הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך. שחברו הוא אוהבו והרשהו לחלל על פירותיו. ואע"פ שלא הקנה לי הפירות יכול לחלל עליו. מידי דהוי אהקדש אע"ג דלא חל על דבר שאינו שלו. אם הקדיש אחר ברשות בעלים הוי הקדש דשלוחו הוא. הכי נמי גבי מעשר לענין חלול. כי עביד מדעתיה חייל. אף אמאי דלאו דיליה. ונמצא שאין כאן מתנה אי תיתי ככולי עלמא כמו שכתב בעל תוס' יו"ט.
משנה ה
משנה לחם
וברביעית כ"ה הגירסא הנכונה. ופירושו רביעית הדינר. ואין לטעות בו.
משנה יב
המשאיל. ז"ל הרמב"ם כשהשאיל אדם קנקניו להוליך בהם מעשר שני. ופירש שהם מושאלים אפילו סתם כו' לא קנה מעשר. ואם נתן לתוך הקנקנים יין מ"ש סתם ולא פירש שנתן אותן קנקנים בתורת שאלה כל זמן שלא סתם כו' אותן הקנקנים ברשות המשאיל. אבל אם סתם פי הקנקנים הרי נתנם למעשר ונתחייבו למכרם ולאכול כו' כדין מעשר שני עכ"ל והוא הנאות לענין משנתי'. ובתי"ט הועתקו דבריו בשבוש ומיגז גייז להו: