לחם שמים על משנה מכשירין· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ד · משנה ז
פשט מי שהיו ידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות אם בא לאכול פת חולין. אבל לפת מעשר. טמאות. נ"ל ובכן תתכן הגהת מהר"ר וואלף גרמייזא. וקדחי ליה תי"ט במלי דכדי. בגילא דחיטתא. דקסבר הידים טהורות לענין הפירות נשנו. ולא כן הוא. דאי הכי טהורות טהורות. תרי זימני למה ליה. אלא ודאי כדפרישנא.
אם חשב כו' ידיו טהורות אף לפת דמעשר כך נראה לי.