לחם שמים על משנה מכות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ב · משנה ז
שם תהא מיתתו אפילו חלה. ופסקו הרופאים שישנה המקום. וילך לשכון באויר אחר הטוב ממנו כדי שיבריא. ואם לאו. שימות. אעפ"כ אין מוציאין אותו משם.
קבורתו שאפילו מת. אין מוציאין עצמותיו. לקברן בקברות אבותיו (עד שימות כ"ג) ולא עוד אפילו מת קודם שבא לשם. שולחין עצמותיו להקבר שם. ונ"ל שבמות הכהן מפנין עצמותיו לקבר אבותיו.
וכל אדם אין חייבין עליו עתי"ט ליישב הגירסא. ואני אומרה בלשון אחרת. אלא גואל הדם רשות. דפטור ומותר. וכל אדם פטור. אבל אסור. זה דבר ברור בס"ד.
גולה מעיר לעיר ברציחה ראשונה.