לחם שמים על משנה כריתות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ו · משנה א
ישפך לדבר הכל. כתי"ט צ"ל דעבדי מניה.
והבשר עתי"ט. עד הא זבח פסול ממש הוא. שמעתי ולא אבין מה הוקשה לו. מעיקרא פשיטא ליה. דלא הוי חולין בעזרה. א"כ זבח כשר הוא. והדר קאמר הא זבח פסול הוא ממש. הרי אלו שני הפכים בנושא אחד. מי ראה כזאת. מי שמע כאלה. ובזה הרחיב לשון וטרח בכדי.
בא"ד והשתא קשיא אדרב אשי כו'. הא זבח פסול ממש הוא. גם בכאן יש סתירה תוך כדי דבור. דקאמר הא זבח פסול הוא כו'. משום דגמר ומקדיש. הא גופה קשיא. וכן כפל ושלש.
עוד בסא"ד. ומעיקרא ל"ק דלא חולין בעזרה הן. אלא קדשים גמורים. דגמר ומקדיש.
וא"כ מאי טעמייהו דרבנן. בתלוי משנשחט כו'. דיצא לבית השרפה. דודאי ככ"ע אתיא. דנ"פ רבנן. הא ע"כ צריך נמי לטעם דמתחזי כו'. ולא סגי בלא"ה.