לחם שמים על משנה יבמות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ד · משנה ב
ספק בן תשעה לראשון טפי לא הוי בכלל ספק. עמש"ל מ"י בס"ד.
ספק בן שבעה לאחרון פשוט דה"ה בן שבעה לזה ולזה. דהא בן ז' לד"ה יולדת למקוטעין. וכן בספק בן ט' לזה ולזה. למ"ד בתשעה נמי ילדה למקוטעין וכדקיי"ל. חדא מילתא היא. אלא תנא מילתא דשכיחא נקיט. וכי שהתה חודש ונשאת. נמי ספיקא הוי. אע"ג דרובא לתשעה ילדן. מטעמא דאיתא בגמרא. מיהא משמע דכה"ג אי הוכר עוברה לשליש ימים האי ודאי בר תשעה לראשון הוא. דוק ותשכח ועחי"ג.
וחייבין בא"ת עיין בסוגיא דגמרא דפירקן (לז"א) שהוקשו התוס'. לוקמי אחזקת התר ליבם וליפטור מאשם, וולד שני נמי יהא כשר ע"ש. וי"ל בזה דאזלינן הכא והכא לחומרא (עיי"ל בגמרא ד"נ) ובא"ת ליכא קולא דקיי"ל מתנדב א"ת, כדב"ב, ושני ממזר מספק, ומשום מעלה עשו ביוחסין.