אור ברסלב

לחם שמים על משנה טהרות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

פרק י

פרק ט

משנה א

טמאים ר"ל הטמאים.

בית הבד טמא מה שבבית הבד. מאוכלין ומשקין וכלים.

אר"י כו'. עתי"ט ז"ל. ונ"מ אם שם טומאה שמטמא במגע ולא בהסט. אבל קשה דמשנתנו מיירי כו' אף בהסט. והייתי יכול לתרץ דאכתי נ"מ דעל הנגיעה נאמנין כו'. ועל ההסט א"א שיהיו נאמנין כו' עכ"ל. ולא יכולתי להלמו. תמה על עצמך. א"כ מאי מהני דמהימני אנגיעה. ואכתי מאי נפקא מנה. אבל בכדי טרח טירחא דלא צריך. דודאי לענין הנזכר במשנתנו. לא נ"מ מידי בין ר"מ ור"י. בין למר בין למר בית הבד טמא. אלא מיהא איכא נפקותא בין שני הטעמים. לענין טומאת מגע גרידא. וכדקאמר מעקרא. ואין כאן קושיא ולא תרוץ ולא חלוק בין פירושו של הר"ש והר"מ.

כולן טמאות דמהראשונה נטמא כל מה שבבור. אפילו היה הרבה מאד. מקבלין המשקין טומאה. אע"פ שהן בקרקע. והיינו דווקא יין ושמן ומי פירות וכיוצא בהן. אבל המים שבקרקע. עיין דינן בפ"ק דמקואות. ומים שאובין שבקרקע. גם הם. כשאר משקין.

כתי"ט צל"ע הא סתמא קתני. וכי לא בדק ולא כיסה. אימא לאחר שמילאה נפל בה. שכח הסיפא.

משנה ב

שבניהם לשון בנים הוא. ואין הלשון מקושר יפה. אם לא בדוחק. וצריך לעשות הפסק והעמדה אחר תיבת התינוקות. שבניהם של בדדים יוצאים כו'. וצריך להגיה בפירוש רע"ב. וכשרוצים בניהם כו'.

משנה ה

הרי הגת טהורה כלומר מה שנמצא בתוכה.

טהור הגרגיר. ולא נטמא במגע האדם שנפל ממנו. אם לא נגע במקום משקה טופח שבו.

משנה ו

ספקו טהור ע"ל רע"ב. ומתניתין איירי בבור סיד. ר"ל בור החפור בקרקע. שסדין אותו. להחזיק המשקין שנותנין בו. לאפוקי בור אלכסנדרי (פט"ו דכלים) שהוא כלי עץ (בלתי מקבל סיד) שהוא מקבל טומאה. דכי נמי קלטה שפת הבור את הצנורא. נטמא הבור. ומטמא את משקה שבתוכו למטה.

כ"ע ובתו"א דבור של שמן. טמא ברה"י. תי"ט בשם רמב"ם. קשיא לי גאי ברה"י איירי. ביין אמאי טהור. הא ספק הוא. אלא ע"כ בר"ה איירי מתני'. ובשמן טמא. כיון דמחליק. כודאי דמי. כך נ"ל מוכרח. וצ"ע.

משנה ח

כרם שלפני הבוצרים ר"ל שעומד לפניהם לבצרו.

ושל אחר ר"ל שכבר נבצר.

של גת ע"ד ראובן שמעון. שמש ירח. ודומיהם רבים.

סליקא לה מסכת טהרות

סוף הספר

תוכן העניינים

לחם שמים על משנה טהרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה