לחם שמים על משנה טבול יום· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ג · משנה ב
כל הסדר העליון שכל מה שמכשירו ומתקנו הרי הוא כמוהו. כמו עסה ומים ומלח (דשלהי ביצה ועמ"ש שם רפ"ב) שכל אוכלין הצריכין זה לזה. ומתקנים זה את זה. כגוף אחד הם חשובים. וכן לענין אסור אכילה בי"כ. כל אכשורי אוכלא. אוכלא. וה"ה לכל כיוצא בזה. וכך הוא לעיל פ"ב מ"ג. אבל.
היתה כמין כובע פירוש שנקרם אוכל הביצה. ונעשה כחצי עיגול חלול. שהרי נפרד ועומד בפני עצמו. אף על פי שכבר היה טרוף. אצ"ל אם נחתך וניטל החלמון ממנה. ונשאר החלבון לבדו צלוי. שאז הוא כעין כובע ממש. שאינו חבור. אע"פ שהוא נתון ע"ג הירק. ונאכל עמו.