לחם שמים על משנה חולין· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ב
משנה ב
השוחט דיעבד כו'. והשתא סיפא שנים אוחזין דלכתחלה כו' תי"ט. ואינו מוכרח. דכוותה שנים אוחזין כו' ושוחטין. דכל היכא דהפעולה מאוחרת לפועלה. דיעבד משמע. דוק ותשכח.
ומההיא דתנן התם ומרק אחר שחיטה על ידו. ליכא למשמע מידי. דהתם שאני. דאתעביד ליה הכשר שחיטה בחד. להכי אפילו בקדשים שרי לכתחלה נמי. ותו איכא למימר. בההיא ודאי קדשים קילי. משום דלא סגי בלא"ה. משא"כ בחולין. דלא לדם הוא צריך. ולעולם אימא אפילו כה"ג. לכתחלה לא.
משנה ג
נפלה סכין מידו אחר שהתחיל לשחוט.
אם יש בסכין מלא צואר לא קאימנא עלה שפיר בטעמא דמילתא. מה בין הוליך ולא הביא כו'. ובין הוליך והביא.
ובאוחז סימנין בידו. כמדומה יכול לשחוט שפיר בכל גוונא וצ"ע.
אע"פ ששחטה כדרכה. דבר זה קשה הציור הוא שתשחוט הסכין בדרך נפילתה. שחיטה הגונה. בלי דרסה וחלדה.
משנה ד
עחי"ג ועל הרא"ש.
משנה ה
כשרים ואין אומרים כבר מתו קודם שחיטה.
משנה ח
שנים אוחזין בסכין ושוחטין ע"ל מ"ב.
משנה ט
אין שוחטין לגומא ריקנית.