לחם שמים על משנה בבא קמא· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ח · משנה ה
שנדון בנפשו עמ"ש בס"ד לעיל מ"י פ"ג.
פטור מכולן ואין צריך לומר ממלקות דפטור. כמ"ש בס"ד במו"ק ח"מ (סת"כ). יע"ש. ומיהו מדת חסידות לשלם ג"כ לעבד שלו. והכי עבד שמואל עובדא. דבדק באמתיה. ויהב לה דמי בשתה (שילהי יו"ד) ואע"ג דלא נתכוין לביישה. כיון דלא אפשר בלא ביוש. הוי ליה בושת דבכוונה. אלא דשמואל לדינא ס"ל. דיש עבדים בושת. ואע"ג דבושת העבד. לרבו. מ"מ היה עושה כן להנצל מעונש. כמ"ש התו'.
איברא לכ"ע נמי ראוי והגון להחמיר כה"ג. וכענין שאמר איוב. אם אמאם משפט עבדיו וגו'.