לחם שמים על משנה בבא קמא· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ה · משנה א
ורביע או רביע קאמר. והיינו שאם הזיקה מנה. וצריך לשלם חמשים. ואי אפשר להשתלם מן הפרה משתלם מן הולד עשרים וחמשה. וכתי"ט דה"ה נמי אם אין בפרה שעור חצי נזק. דמשלם המותר מהולד כו' והשתא אותו מותר משלם מחצה מולד. שהוא רביע. ואין לשון זה מדוקדק. דמשמע דכי בעי שלומי מחצה מותר. הוא רביע נזק לעולם. והא לא משכחת לה אלא פחות מרביע. דהא בנזק מנה. אין על הולד לשלם אלא כ"ה. כי ליתא לפרה.
וכל מאי דאיכא לאשתלומי מפרה. מנכה נגדו החצי. מחשבון כ"ה. שהוא רביע נזק שעל הולד לשלם.