אור ברסלב

לחם שמים על משנה בבא מציעא· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

פרק ב · משנה יא

משנה י

של רבו מובהק ז"ל תי"ט. ולפי שלשון מובהק הוא מבנין הפעל שנבנה על התולדה. לפיכך נ"ל שכך פירושו של רבו מובהק. שהוא רבו של זה שנעשה מובהק. ומלת מובהק מוסבת על התלמיד. ע"כ. לפי זה לא יתכן לומר הרב המובהק. וגם לפי דבריו הללו. תלמיד מובהק מעליותא היא לגבי תלמיד. איברא איפכא הוא ודאי. דתלמיד מובהק גרע. מתלמיד סתמא. או תלמיד חבר דעדיף מניה ובחנם הפך הענין ונדחק לשבש משמעות הלשון האמיתי. שמובהק הוא תואר הרב בלי ספק. ר"ל שהוא רב מבורר ומחוור בלי פקפוק וספק ודקדוקו של הרב תי"ט. בהיותו בוחן המלה מאבני בנין הפעל. הוא דקדוק עניות במ"כ. דכוותה חכם מומחה. וטובא איכא. ואמנם גם הרב המובהק גם החכם המושלם. הושלמו על ידי זולתם. בטרם הולידו. ועד לא תלמידים העמידו.

היה אביו ורבו בבית השבי כו'. צ"ע באבן בוחן שלי.

חכם גרסא ירושלמי חכם שקול. וצ"ל דקמ"ל אפילו אינו רבו.

תוכן העניינים

לחם שמים על משנה בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה