לחם שמים על משנה בבא בתרא· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ו · משנה ה
מי שי"ל בור דווקא. דאילו חדר דרכו ליכנס שם כו'. וכה"נ לא תקנו כלום. אע"ג דחששה דחשד. במקומה עומדת. וגדולה היא משל דרך הבור. מ"מ לא יכלו חכמים להעמידה על הדין. להפסיד לזה ביתו. משום חשש בעלמא (משא"כ בבור. דאפשר בתקנתא) ולא עדיף מחתן הדר בבית חמיו. דגריע טפי. כמ"ש בן סירא. ואפ"ה לא מצו רבנן למחויי ביה. ולמכפייה דלא למידר גביה. היכא דלא אשכח ביתא אחרינא אי נמי דלא מתדר ליה אלא גביה. דהא לא אשכחן בשום דוכתא. דאשמעינן איסורא בהדיא. אלא רב לחוד הוא דמנגיד עלה למ"ד. ופליגי נמי נהרדעי אליביה.
אבל זה עושה לו פותחת. וזה עושה פותחת. ודאי כל דאפשר לתקוני. מתקנינן.
עושה כו'. מנעול בפני עצמו. עם מפתח מיוחד לו.