לחם שמים על משנה אהלות· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
פרק ו · משנה א
אדם כו' אבל לא לטהר ע"פ שדבר המקבל טומאה. אינו חוצץ בפני הטומאה. נ"ל. וצ"ע א"כ יהא הגוי נעשה אוהל גם לטהר. ומתניתין סתמא תנן אדם. כל אדם במשמע. ונראה כיון שראוי לקבל טומאה כשיתגייר. מקרי נמי מקבל טומאה, וכן כ"ח בכלל כלים דתנן הכא. אע"ג דאינו מקבל טומאה מגבו. כיון שמקבל מתוכו. הרי הוא ככל הכלים לענין זה.
ארבעה נושאין את הנדבך צ"ע מ"ט אכפל תנא ונקט ארבעה. ותו מאי איריא דנסיב הנדבך.