אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות תעניות· רבי אברהם די בוטון

פרק ג · הלכה ט

הלכה ח

יצא ניסן של תקופה וכו' אין מתענין וכו'. בסוף פ"ק דתעניות (דף י"ב:) אמרו יצא ניסן וירדו גשמים (הגשמים) סימן קללה. ובירושלמי אמרו על זה ובלבד ניסן של תקופה ע"כ. והטור ז"ל כתב בסי' תקע"ה יצא תקופת ניסן. ובאמת שאין הלשון מורה כפירושו דא"כ תקופה של ניסן מבעי ליה מאי ניסן של תקופה הדברים הפוכים. לכך נראה ודאי כפי' רבינו ז"ל שמיום תקופת ניסן מונים (מעלה מטה x) ל' יום עד שנכנס השמש בתחלת מזל שור דהתקופה של ניסן כתב רבינו ז"ל פ"ט מהל' קדוש החדש היא השעה והחלק שנכנס השמש בראש מזל טלה ובהליכת מזל שור עוברין ל' יום יותר מעט ואז נכנס למזל שור וזה הנקרא ניסן של תקופה כלומר דמנינן ניסן מיום התקופה דומה למ"ש בפ"ק דר"ה שבט דתקופה דמנינן שבט מיום התקופה של טבת הכא נמי כיוצא בזה והוא עיקר הפירוש דכשיעברו אלו הימים אחר תקופה של ניסן לא יתפללו עוד:

אבל לא הצבור. כתב ה"ה ז"ל מפורש פ"ק ר"י נשיאה כשגזר תעניתא וכו'. נראה דסובר דהא דר' יהודה נשיאה (דף י"ד) בתענית המטר איירי ודבריו לקוחים מדברי הרי"ף ז"ל בהלכות וכבר תמה הר"ן ז"ל על זה דאין נראה כן מדברי הגמ' דאמרו שם רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד אלא הכי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא שנו וכו', ואולי י"ל ולתרץ זה דהני דהתעניות היו בשביל הגשמים אבל ממה שתלה ר' אמי הטעם מפני שאין מטריחין ולא תלה מפני שיצא זמן של רביעה משמע דאית ליה דאפילו בשאר פורעניות כן ועל זה תפס עליו רבי אבא דאינו כן אלא לעצמו דרש שלא רצה להתענות בשאר פורעניות ולכך נתן טעם זה אבל אינו כן דאינו אלא בגשמים אבל לא בשאר פורעניות ועם זה נסתלקה תמיהת הר"ן ז"ל ועל זה הדרך הלך ה"ה ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות תעניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה