לחם משנה על משנה תורה, הלכות תעניות· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה א
אם הגיע י"ז במרחשון וכו'. בפ"ק דתעניות (דף י':) ת"ר לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה [והתלמידים עושים עצמם] דברי ר"מ ר' יוסי אומר עושה וזכור לטוב וכו' כך גירסת הרי"ף ז"ל. ולפ"ז אליבא דר"י כל אדם אפילו אינו ת"ח יכול להחזיק עצמו ת"ח לכך. ומפני כן כתב הרב הב"י בסימן תקע"ה דאין גירסת הטור ז"ל כן דא"כ היה לו לפסוק כר"י ולמה כתב דשאר העם אינן יכולין להחזיק עצמן תלמידים לכך כיון דהלכה כר"י לגבי דר"מ וכתב שגירסתו כגירסת רש"י ז"ל וגרסינן בלשון שני דה"ק לא כל אדם יכול לעשות עצמו יחיד וכן לא לעשות עצמו תלמיד ופליג ר"י ארישא וקאמר דיכול לעשות עצמו יחיד וקשה על זה דפשטה דברייתא משמע א"כ דר"י אפילו אשאר העם קאמר דיכול לעשות עצמו יחיד דר"מ בשאר העם קאמר דאינו יכול לעשות עצמו לא יחיד ולא תלמיד ועל דא קאמר ר"י דיכול לעשות יחיד ודוחק לומר דר' יוסי אתלמיד דוקא קאי כדכתב שם הרב"י דר"מ בכל אדם הם ועלייהו קאי מילתיה דר"י דיותר נכון בעיני לומר דגריס כגירסת הרי"ף ז"ל. ומ"מ פסק כר"מ משום דסתמא דברייתא כוותיה דאמר אלא כל התלמידים יחידים משמע אבל לא שאר העם וכן דברי רבינו הם כדברי הטור ולפ"ז אתי שפיר דאזיל בשיטת הרי"ף רביה וגם הרא"ש ז"ל נראה דגריס כגירסת הרי"ף ז"ל בפסקיו ואזיל הטור לפי זה בשיטת אביו הרא"ש ז"ל. ולהכי הביא ה"ה ז"ל הברייתא לרמוז דטעם רבינו ז"ל זהו דמשום הכי פסק כר"מ כדכתיבנא: