לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי אברהם די בוטון
פרק ט · הלכה ה
דם עולה ודם אשם וכו'. שם (דף פ"ט) בעיא ובעי למפשטה מדאמרינן חטאת קודם לאשם חטאת הוא דקדמה ליה לאשם וכו' כלומר ודאי דקאי אאימורין דאי בדם שהיא ניתנת מבעי ליה וכתב הרב בעל כ"מ ז"ל דרבינו ז"ל לא גריס דיקא נמי דאי גריס ליה נפשטה בעיין. ואני לע"ד אומר דאפילו גריס ליה ומתני' איירי באימורים עדיין בעיא במקומה עומדת דאימורי חטאת קודמין לאשם וכ"ש אימורי עולה אבל דם עולה אפשר דקדמה לאשם או לא קדמה ואע"ג דבעיא דתדיר ושאינו תדיר אית ליה לרבינו ז"ל דנפשטה דמקריבו ואח"כ שוחט את התדיר וטעמא משום דבמסקנא אמרה מתני' נמי דייקא דקתני עד שיזרק דם התמיד ולא קתני עד שישחוט ויזרוק דם התם הוא דמכח הדייקא נפשטה הבעיא לגמרי דמדאיירי מתני' בדשחיט לתרוייהו ולא תני דיניה בשחט האחד ולימא עד שישחוט וכו' משמע דאית לה למתני' דאם שחט לאחד קודם שישחוט לאחר דמקריבו ואח"כ מקריב את התדיר: