לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי אברהם די בוטון
פרק ה · הלכה ט
כל חלה מהן מרובעת וכו'. נראה דפסק כמ"ד כמין תיבה פרוצה וכדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל. וקשה מה שהקשה הרב הנזכר דהא בגמרא תניא כמ"ד ספינה רוקדת. ואפשר דטעמו משום דבגמרא מקשה שם כמה קושיות אליביה ושני להו בשנויי דחיקי וגם התוס' ז"ל הקשו שם קושיות אחרות לפי סברתו שצריך לדחוק הרבה ומפני שראה רבינו ז"ל כל אלה הדוחקים לא פסק כוותיה. ומ"מ אין כל זה מספיק אחר שאמרו שם תניא כותיה ועוד ר"י דאמר הלחם מעמיד את הסניפים וכו' סבר כוותיה וצ"ע:
ורומה שבע אצבעות. הוא פירוש מה ששנו שם וקרנותיו שבע אצבעות וקשה לזה דשם הקשו לרבי יוחנן דאמר דשלחן מקדש ט"ו טפחים לר"י ושנים עשר לר"מ דהא מקדש טפי דהא איכא קרנות ותירצו קרנות לגויה דלחם כייף להו, ובשלמא לפירש"י ז"ל שפירש דקרנות ר"ל שהיה מדביק בצק בכל זוית כעין קרנות אתי שפיר דמקשה דהא איכא קרנות שבולטין בראש הדופן והוי יותר מטפחים בין זה לזה אבל לפירוש רבינו ז"ל דקרנות היו רוב הלחם אין מקום לקושיא זו דאין זה מרבה בגובה כלל וצ"ע * :
והשלחן ארכו י"ב טפחים וכו'. פסק רבינו ז"ל כר"מ משום דכיון דהלכה כאבא שאול דהבזיכין היו בצד המערכה ולא עליה וכמו שנתבאר למעלה אם כן ע"כ הלכה כר"מ דאל"כ לא היו הבזיכין בצד המערכה דלר' יהודה כל השלחן מלא בלחם הפנים ולא נשאר מקום פנוי לבזיכין: * [וכן הקשה התוי"ט בפי"א מ"ה דמנחות וע"ש באריכות]: