לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה יב
מי שזכה לתרום טובל כו'. לאו דוקא דבמשנה פ"ק דתמיד (דף כ"ו) אמרינן דהיה טובל עד שלא יבא הממונה לפייס וכדאסיק רבה לפרושי מתניתין וכן כתב רבינו ז"ל לקמן בפ' ששי וא"כ מה שכתב שם מי שזכה לתרום טובל אינו רוצה לומר שאחר שזכה לתרום והגיע לו הפייס טבל אלא מקודם טבל:
וחותה מן הגחלים וכו'. מ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל בשם הריטב"א כתב הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת צו בשם ת"כ עיין שם. ומה שהקשה הריטב"א ז"ל דאמאי קאמר תרומת דשן ולא תרומת גחלים כבר ישב זה רש"י ז"ל בפ"ק דתמיד שכתב גחלים שנאכלו ונעשו גחלים דקים דהוי דשן וכו'. ועוד כתב והא דבעינן הכא מאוכלות משום דנעשה דשן בעינן כו' ואם כן להכי קאמר דשן דהיינו גחלים דקות קרובות לדשן:
והופך פניו לצפון וכו'. אם תרצה לעמוד על ציור דבר זה עיין בספר הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת צו: